להאזנה בספוטיפיי:
להאזנה באפל:
"אני בדיכאון עמוק ממה שקרה פה בתחילת השבוע." כך התייחס דב אלבוים בתחילת הפרק החדש בהסכת "למען השם" עם הרב ד"ר דניאל הרטמן לכנס ההתיישבות שבו הושמעו קריאות לטרנספר של תושבי עזה והקמת התנחלויות חדשות באזורים שבהם היה פעם גוש קטיף.
אלבוים סיפר להרטמן על הימים שבהם ליווה, כעיתונאי, את תנועתו של הרב כהנא ואנשיה, שחלקם היום שרים וחברי כנסת מטעם "עוצמה יהודית":
"השנאה הלא מוסתרת לערבים, ההתייחסות אליהם כאילו אינם בגדר 'אדם', היתה כבר שם. אבל מה שהשתנה, זה שמדינת ישראל מאפשרת לרגשות האלה, שאדם נורמלי וחפץ חיים סוגר אותם בתיבות פנדורה שלו גם אם הוא מרגיש אותם, להימצא במקומות הכי רגישים של מדינת ישראל: מערכת המשטרה, מערכת הביטחון, והממשלה.
"יומיים אחרי שקיבלנו כרטיס צהוב בהאג," הוסיף אלבוים, "הם ממשיכים לשים לערבים 'אצבע בתוך העין'. תיבת פנדורה נפתחה בשבעה באוקטובר."
הרטמן הציע אנלוגיה אחרת לאידיאולוגיה המשיחית המבטלת את קיומו של הצד האחר:
"יש סיפור תלמודי מפורסם הבוחן מה קורה כאשר שניים אוחזים בטלית, וזה אומר 'כולה שלי' וגם האחר אומר 'כולה שלי'.
"בהקשר של הסכסוך בינינו לבין הפלסטינאים, נוח לנו להגיד: הצד השני אומר 'כולה שלי', ולטעון כנגדו 'כולה שלי', כי אז אין לי ברירה אלא להילחם בו מלחמת חורמה."
"אנחנו נוטים לחשוב שאידיאולוגיות שמשפיעות על הרגשות," אמר הרטמן. "אבל לפעמים הן בכלל תוצאה של רגשות. חלק מהציונות הדתית עושה פעולה של המשגה תיאורטית לתחושת השנאה ורצון הנקם. וכשרגש מושתת על אידיאולוגיה ובמקביל, מחוזק על ידה, זה הכי מסוכן."
לדעת הרטמן, השבעה באוקטובר לא השליך כאן רק טראומה ריגשית, אלא גם צורך להידרש לאתגר אינטלקטואלי, של המשגה מחודשת של האידיאולוגיה שרוב העם דוגל בה. כי באין המשגה משכנעת, נמשיך להיות מובלים על ידי אידואולוגיות משיחיות.
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
