עם תחושת ההתעלות מכיבוש הר הבית, היתה הכרה שאין היתר הלכתי לעלות לשם. מאז, דברים השתנו. דב אלבוים מארח את מאיר קראוס שטוען שהקמת בית המקדש תהיה סוף היהדות שאנחנו מכירים

בערב השקת ספרו, "לבא אל הקודש", סיפר מאיר קראוס שהספר נולד מ"מצוקה רוחנית" אישית, לנוכח חזון שוחרי המקדש להמיר את האל הרחום באל המבקש לשרתו בקרבנות: "רציתי לפתוח שיחה כנה על המקדש"

על כולנו מוטלת היום משימה ליצור נרטיב שייתן פשר, תקווה ואור, כדי להוביל את העם אל מעבר לשעת החורבן, במלחמת הקוממיות השנייה העוברת עלינו מאז השבעה באוקטובר

אסון החורבן הוא עתיק, תחושת האיום הגלותי על הקיום היהודי התפוגגה ורבים - גם דתיים - מעדיפים שלא להקים מחדש בית מטבחיים פעיל על הר הבית. ובכל זאת, יש בתשעה באב עניין משמעותי

מבניית בית מקדש שדומה לשניים שקדמו לו, דרך מקדש של שלום ומקדש של אומנות, ועד למבנים בקריית הלאום בירושלים: על הגלגולים הציוניים של המבנה הסמלי ביותר לעם היהודי

תולדות המשיחיות הישראלית, מראשיתה המקראית ועד הולדת הנצרות, נפרשות במחקר המבקש להסביר את גלגוליה, תנומתה וגורמי התעוררותה בתקופות שונות. ספר מעורר מחשבה ובעל השתמעויות פוליטיות

חג הסוכות מסמל בדרך כלל את עזיבת בית הקבע לטובת ישיבה בדירת ארעי, אך עיון בפסוקי התורה מגלה כי במקורו נחוג סוכות באופן ריכוזי בבית שאין קבוע ממנו – במקדש

ר` אביטל הוכשטיין עם מחשבות על פרשת צו

מהו בית? בדרכו של עולם אנחנו מגדירים בית כמבנה שבתוכו אפשר לדור. מהו בית אלוהים?

פרשת תרומה דנה בפרשת המשכן על המוני פרטיו, ולכאורה מתמצה בתכליתה – וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: אך התכלית הזאת רחוקה מלהיות פשוטה