/ מיזם התנ"ך

"עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" – איך מוצאים נחמה אחרי חורבן?

על כולנו מוטלת היום משימה ליצור נרטיב שייתן פשר, תקווה ואור, כדי להוביל את העם אל מעבר לשעת החורבן, במלחמת הקוממיות השנייה העוברת עלינו מאז השבעה באוקטובר
אורית אבנרי, אלכס צייטלין
ד"ר אורית אבנרי היא מנהלת מיזם התנ"ך ועמיתת מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן. ד"ר אבנרי מרצה למקרא במרכז האקדמי שלם. קיבלה תואר ראשון ותואר שני מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת התיזה לתואר שני עשתה בהנחייתו של פרופ' יאיר זקוביץ. את הדוקטורט כתבה בחוג לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן בהנחייתו של פרופ' אד גרינשטיין. מחקריה נוגעים לניתוח ספרותי אינטרטקסטואלי, תוך שימוש בתיאוריות פמיניסטיות לחקר המקרא. בעבר חינכה בפלך ולימדה תנ"ך שנים

אלכס צייטלין

"האירוע שקרה לנו בשבעה באוקטובר היה אירוע בקנה מידה תנ"כי" – אלכס צייטלין אירוח את ד"ר אורית אבנרי בערוצו "באים אל הפרופסורים" וביקש להיעזר איתה יחד בתנ"ך, בניסיון להבין "מה בעצם קרה לנו כאן."

אבנרי וצייטלין שוחחו על נבואותו של זכריה הנביא, שהתנבא לא לפני, כי אם אחרי חורבן בית ראשון.

"זה היה אירוע שלא שיערו שיכול לקרות," אמרה אבנרי. "היתה 'קונספציה' ביהודה, שלאלוהים עצמו יש אינטרס שזה לא יקרה. אבל החורבן אכן התרחש.

הנביא זכריה מייצר מתוך החורבן הזה את הנבואה שאבנרי מגדירה אותה כ"אולטימטיבית מבחינת נורמליות שאפשר לשאוף אליה":

עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָזכריה, ח:ד

אבנרי מתעכבת על המשך הפרק, הידוע פחות, שבו אומר הנביא שישיבה זו, של זקנים וזקנות וילדים תהיה לפלא "בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם".

"יש באמירה הזו הבנה שעם הנחמה יש גם שבר גדול. העם לא שלם. יש רק "שארית העם". ואולי אפילו אפשר להבין מאזכור הזקנים והילדים, שדור ביניים שלם איננו."

מחורבן בית ראשון עוברת אבנרי לדבר גם על חורבן בית שני, בשעה שר' עקיבא נשען על נבואתו זו של זכריה, וקרא לראות בשועלים המסתובבים בבית קודש הקודשים במקדש החרב סימן לכך שכשם שנבואות חורבן התגשמו, כך התגשמו גם נבואות נחמה.

"גם עלינו מוטל היום, כמו ר' עקיבא, לחפש את הסיפור הגדול יותר. כמו בן גוריון בתקופת מלחמת הקוממיות הראשונה, שיצר נארטיב מכונן, מוטל עלינו היום ליצור סיפור שייתן פשר, תקווה ואור, שנוכל להוליך בעזרתו את העם הלאה, מעבר למשבר, אל תקומתנו מחדש."

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics