בפרק בפודקאסט ״הארץ השבוע״ שהוקדש להדרת הנשים המתרבה, תירוש אמרה: "כמו עם הדמוקרטיה בארץ, כך גם בנושא שיוויון הנשים - רק מול איום ממשי הבנו שצריך להילחם, ובדחיפות"

איך המשפט מתייחס להפרדה מגדרית במרחב הציבורי, האם היא מהווה איום כללי על מקומן של נשים בחברה ועד כמה - אם בכלל - נוגעת לסוגייה זו הסכמתן של יותר ויותר נשים להפרדה הזו?

מה קורה כשהנושא העדין והנפיץ של מיניות ויחסים בין גברים לנשים יוצא מהמרחב הפרטי אל המרחב הציבורי, שבו כל פשרה נחשדת כמדרון חלקלק שבקצהו מדינת הלכה, או דווקא הפקרות בלתי מרוסנת

התערוכה חותרת לתיקון המציאות בישראל, בהצבתה את השאלה מי הוא בעל המפתחות לשערי הכניסה והיציאה השונים של העם היהודי במדינת ישראל ומה מקומן של נשים בהנהגה?

הופעה לקהל נשי, כיתה רק לסטודנטיות או חדר כושר לנשים - ביום הנשים הבינלאומי 2022, זו לא שאלה כל כך פשוטה. נשים בהחלט זקוקות למרחבים משלהן, אבל עליהן להיזהר למסד זאת במרחב הציבורי

לא רק בשם עקרון השוויון נשים צריכות להיות חלק מקבינט הקורונה, אלא גם מאחר שהמאבק במגיפה דורש חיבור בין ההנהגה והציבור, ובין עולם המשפחה והבית לתפקיד הייצוגי

תחבורה ציבורית בשבת, הקהילה הלהט"בית, שוויון מגדרי – כולם מתדפקים על דלתות ההלכה ודורשים פתרון. התלמוד מציע לרבנים לא להיבהל, אלא לפתוח איתם בדיאלוג

השבת לא נולדה אשה. היא הפכה לאשה, מלכה וכלה בתהליך תרבותי מורכב ומופלא שנלוו גם מחירים. חנה פנחסי במסע פיוטי על שינוי תפיסת השבת עם היווספות כתיבה על השבת מנקודת מבט נשית.

תופעות של הדרת נשים מערערות על ההבחנה בין פנים לחוץ וחושפות ניסיון להפוך את המרחב הציבורי לבית כנסת חרדי. במסגרת המאבק כנגד הדרת נשים, מבקשת תהילה פרידמן לשרטט גבולות חדשים ועדינים – בין קודש לבין חול – אשר יאפשרו צורות התמודדות שונות של נשים דתיות במרחב הציבורי ובבית הכנסת. מחשבות לרגל יום האישה הבינלאומי.