אירועי רשת הרבנות הישראלית בחודש תשרי

המהפכה המקראית, שבמקום לראות בחטא פגם חסר תקנה בסדר העולם, התוותה דרכים אנושיות ואישיות לתיקון, העומקה עוד בספרות חז"ל: עתה האדם עומד במוקד ותיקונו העצמי הוא תכלית התשובה

במקרא צמח בהדרגה רעיון הכפרה, כדרך לתיקון מה שנתפס קודם לכן כחסר-תקנה, כפגיעה בסדר העולם. רעיון התשובה, שהופיע לאחר מכן, הציע תיקון אישי יותר

האם החטא הוא פגם בסדר העולם, שכבד מכוחו של בן אנוש לתקן, או שחטא הוא פגם סובייקטיבי, שחובה על האדם לתקנו? פרופ' אבי שגיא בוחן את המהפכה שחוללו חז"ל במושגי החטא והתיקון

בניגוד ל"ספרות החוכמה" הקלאסית, קהלת מציג תפיסת עולם כאוטית, שלפיה צדיקים מקבלים לעתים את גמולם של הרשעים – ולהפך. הימצאותו של טקסט מאתגר כל-כך בספר הספרים נושאת מסר חשוב לימינו

על פי התורה, רק הכהן הגדול פורץ את גבולות הטאבו ונכנס אל קודש הקודשים. מאוחר יותר בחרו חז"ל בתנועה הפוכה, כשהציגו את שם ה' בפני העם בטקס הגורלות

אם היינו חיים לאורך השנה כולה בתחושות הייחודיות לחגים – מתח מאימת הדין כמו בימים נוראים, שלווה כמו בסוכות, או צער כמו בתשעה באב– היינו חווים בלבול נפשי ורגשי. מועדי השנה משרתים אפוא צורך נפשי של האדם

חנה פנחסי במאמר הפותח לנו צוהר על קהילה, תפילה ומקומן של המילים לאחד ולרומם ולתקן

חג הסוכות מסמל בדרך כלל את עזיבת בית הקבע לטובת ישיבה בדירת ארעי, אך עיון בפסוקי התורה מגלה כי במקורו נחוג סוכות באופן ריכוזי בבית שאין קבוע ממנו – במקדש

לידה היא החוויה המכוננת ביותר בחיי האדם, חוויה בלתי נמנעת, המתרחשת בחפזון, בקריעה, בדם ובכאב." ד"ר רות קרא- איונוב קניאל בחיבור על לידה, התחדשות והתחלות בספרות המיסטית היהודית.