תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

מהפכת התשובה – שיעור שני: כיצד המירה התשובה את הכפרה?

במקרא צמח בהדרגה רעיון הכפרה, כדרך לתיקון מה שנתפס קודם לכן כחסר-תקנה, כפגיעה בסדר העולם. רעיון התשובה, שהופיע לאחר מכן, הציע תיקון אישי יותר
פרופ' אבי שגיא הוא עמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן. הוא מלמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, שבה ייסד וניהל שנים ארוכות את התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות. תוכנית זו היוותה חידוש ופריצת דרך בתחום הלימודים הבין-תחומיים בארץ ובעולם. הוא עורך את סדרת הספרים "פרשנות ותרבות" ומכהן כעורך של כתב העת תרבות דמוקרטית (עם חנן מנדל וידידיה שטרן). הוא אחד מארבעת מנסחי מסמך רוח צה"ל וחבר אקדמי בוועדות הפטור מטעמי מצפון.

11

התפיסה העתיקה שלפיה החטא הוא פגם יסודי בעולם לא הותירה מקום לבני אנוש לשוב ולתקן את סדר העולם שנפגע.

במסורת המקראית צמחה הכפרה כדרך תיקון ייחודית. היא פועלת על ידי העתקת החטא אל גורם חיצוני: הקורבן. הכפרה נעשית על ידי הכהן – ולא על ידי האדם שחטא, שכאמור אין בכוחו שלו להשיב את הסדר על כנו – ושיאה מצוי בטקס שנערך ביום הכיפורים, כאשר הכהן הגדול מעתיק את חטאי העם כולו על השעיר המשתלח – ועם העתקה זו מושב הסדר לעולם.

והנה, בהדרגה עולה תפיסה חדשה, התופסת את החטא כפגם אישי, ומציעה דרך שבה יוכל לתקן האדם את דרכיו שלו: התשובה והתיקון העצמי.

כך חדל החטא להיות כובד המושת על כלל בני האדם לדורי דורות, ומתגלים ניצניה של תפיסה החדשה יותר, שלפיה יש סובייקט, והחטא הוא פגם סובייקטיבי שיש בכוחו של האדם הפרטי לתקנו.

צפו בשיעור השני מתוך שלושה שיעורים בין כסה לעשור על "מהפכת התשובה".

השיעור השלישי והאחרון יתקיים ביום ראשון, ז תשרי, 2.10.22, בשעה 19:00, בקישור הזה.

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics