מסורת חז"ל מניחה כי תשובה היא לא רק תשובה על חטא ספציפי אלא היא תיקון חיי האדם ועיצובם מחדש. תיקון זה נעשה לא על ידי מחיקת חטאי העבר באמצעות כפרה, אלא על ידי אימוץ שלם של קיום האדם, כיש חוטא המתקן את דרכיו. במוקד התשובה מצוי עיצוב תודעת האדם כיש האחראי על חייו, על עברו ועל עתידו.
את זאת הוא עושה באמצעות הווידוי, שמצוי כבר במקרא, אבל עובר עכשיו תמורה. אם במקרא תכלית הווידוי היה ליידע על החטא שאותו יש למחוק על ידי הכפרה, מעתה הוא הדרך להתייחסות תודעתית מובהקת אל העבר, שתכליתה להציב את האדם בפני עצמו ולפתוח במסלול תיקון חייו.
התשובה במסורת זאת היא מעשה תיקון מתמשך, המשקף את מסע האדם בכל ימי חייו: תמיד על האדם לעשות תשובה, ולא רק במועדים מיוחדים שבהם סדר העולם מאפשר זאת.