האירוע הטרגי שבו נהרג יובל קסטלמן לא התרחש בחלל ריק. "איך מגיעים למצב שבו יורים באדם שעומד על הברכיים ומתחנן על חייו" – זו השאלה שהעסיקה השבוע את הרב ד"ר דניאל הרטמן ואת דב אלבוים, בפרק השביעי של ההסכת "למען השם".
הרטמן אמר שלא חייבים למהר לבקר את עצם העובדה שרבים יותר ויותר בישראל נושאים נשק היום. אבל מרגע שאנחנו במצב מלחמה, "חייבים לדבר על מוסר המלחמה שלנו, ועל טוהר הנשק שלנו." הוא הביע כאב על כך שהירי ביובל קסטלמן הגיע לכותרות רק משום שהוא יהודי.
"חיי האדם הערבי, הפלסטיני, נעשו דבר מאוד זול. ומי שחושב שכשעוברים בכביש מצד אחד לצד אחר של הארץ, הם יתחילו לנהוג אחרת בנשק שלהם ותהיה להם אתיקה חדשה של שימוש בנשק – טועה. זה זולג. זילות בחיי אדם זולגת לכל המקומות האחרים."
אלבוים והרטמן הסכימו ביניהם, שדווקא על רקע השמחה על החזרת כל חטוף וחטופה, כולנו מרגישים באופן עמוק את משמעות המשפט "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא" – קשה לראות באיזו קלות מאבדים את נפשו של אדם שאינו "מישראל".
בשיחה ביניהם בחנו הרטמן ואלבוים עד כמה מה הירי השגוי בקסטלמן קשור באופן שבו הציבור בישראל הגיב בסופו של דבר למעשהו של אלאור אזריה? ואיך כל זה קשור למצב המלחמה שבו אנחנו נתונים היום? והאם יש טעם להמשיך להחזיק בכל הרגישיות שטיפחנו בקרבנו כל השנים בנוגע לטוהר נשק, או פשוט להגיד – כפי שעשה ראש הממשלה בנימין נתניהו – להגיד על ירי שגוי באזרח חף מפשע ש"אלה החיים?"
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו