נשיא המדינה יצחק הרצוג אירח השבוע את חוג התנ"ך של 929, המתקיים בבית הנשיא כבר שנים רבות, בערב תחת הכותרת "מלחמת אחים: אזהרת מסע".
"אני רוצה ברשותכם לשוב ולחזור למה שמעסיק אותי יותר מכל בימים אלו", אמר הנשיא. "אני מודאג מהמתרחש בחברה הישראלית. בין שנת ה-75 לעצמאות ישראל, לשנת ה-80, שנת הגבורות, אנו עומדים בפני שעת מבחן גורלית. אני רואה לנגד עיניי את השסעים והקרעים שבתוכנו, שהולכים ונעשים יותר ויותר עמוקים וכואבים בעת הזאת, ולא יכול שלא להרהר בכובד ראש, על כך שפעמיים בהיסטוריה – קמה מדינה יהודית בארץ ישראל, ופעמיים היא קרסה לפני שהגיעה לשנת השמונים שלה.
"בשבוע האחרון השקעתי את כל כולי בפגישות ומגעים עם כלל צידי המפה וגורמי ההשפעה, במחלוקת הניצבת בפנינו, כולל מנהיגים מהקואליציה ומהאופוזיציה, במטרה לעשות הכול ולהגיע להידברות ולהסכמות. מכל השיחות עולה כי על בסיס העקרונות שהצעתי בשבוע שעבר ניתן לייצר הסכמות תוך פרק זמן קצר יחסית. אפילו מספר ימים. לא שנים וגם לא חודשים".
במהלך הערב הוזמנו ללמד דוברים ודוברות, בהם שני עמיתי מחקר ממכון הרטמן, ד"ר אורית אבנרי ואמוץ עשהאל. ד"ר אורית אבנרי לקחה את השומעים לרגע דרמטי בספר שמואל – רצח אבנר בן נר, שר צבאו העורק של שאול, בידי יואב בן צרויה, שר צבא דוד.
"זהו רגע שהיה יכול לגרום למשבר אדיר, לסתום את הגולל על אפשרות של איחוד", היא הסבירה. "לכל המשתתפים היו אינטרסים סותרים וחשבונות לא פתורים עם הצד השני. זה היה רגע שברירי ועדין, רגע שבו חוטי האיחוד רק התחילו להיטוות יחד והכל היה על סף פרימה שעלולה היתה להוביל לריסוק.
"דוד הבין שהוא חייב לפעול באופן פומבי, נחרץ ולהשאיר את כולם כולם, (גם במחיר השארת יואב במקומו), בסיפור. באחריות ובכשרון, הוא הצליחה לאחוז בכל החוטים, להשאיר את כולם בתמונה ולגרום לכולם תחושת שייכות. הוא נתן לבית שאול תחושה אמיתית של השתתפות בצער, התנער מכל בדל מחשבה שהרצח היה בעידודו, והוא גם הותיר את בית דוד ואנשיו כרלוונטים. והעם מצידו בחר להאמין לו. גם בית שאול וגם בית דוד. להאמין עם כל המורכבויות, מתוך הבנה שאין באמת ברירה אחרת והחלופות גרועות בהרבה וכרוכות בתשלום יקר ובלתי נסבל".
על רקע התקופה הסוערת שבה אנו נמצאים, הלימוד של הסיפור המקראי הזה קיבל משמעות חדשה. ד"ר אבנרי סיימה את הלימוד באיחול ובבקשה שנסגל לעצמנו תודעת אחריות, נדרוש מנהיגות ראויה, ונפעל להשבת האמון והשיח.
אמוץ עשהאל, עמית מחקר במכון הרטמן, הזהיר בדבריו מפני הידרדרות המפעל הציוני אל מלחמות האחים של ישראל הקדום. מחבר רב-המכר "מצעד האיוולת היהודי", עבר בין 12 מלחמות אחים אליהן פנה עם ישראל הקדום על פני כ-1,200 שנים בין תקופת השופטים לבין חורבן הבית השני, וקבע שביחד הן מהוות עמוד תווך בעבר היהודי ותמרור אזהרה לגבי העתיד הישראלי.
לאחר שהבחין בין הסיבות של מלחמות האחים בתולדות ישראל – שיבטיות בתקופות התנ"ך, מחלוקות פוליטיות בתקופת בית שני, ובכל התקופות רוח אנרכית שנסעה ממורשתו של שמואל הנביא ועד נאומו של אלעזר בין יאיר על המצדה – קבע עשהאל שהתוצאות של מלחמות האחים של ישראל הקדום היו קטסטרופליות, מארבע סיבות: ראשית, הן הולידו את השואה הדמוגרפית של אבדן עושרה מתוך 12 שבטי ישראל; שנית, הן הובילו לאובדן הריבונות היהודית; שלישית, הן פיזרו את העם היהודי בכל העולם; ורביעית, הן הולידו את הפאטליזם שבו לקתה המנהיגות של העם היהודי עד עליית הציונות.
את כל אלו ייחס עשהאל להתנהלות השערורייתית של מנהיגי ישראל הקדום, שיצאו פעם אחר פעם למלחמות אחים, ובכך הפקירו את עתיד עמם. כל כך עזה היתה שנאת האחים שלהם עד שהם לא השכילו להתלכד אפילו אל מול פולש זר: אשור, בימי הפילוג בין ישראל ויהודה, ורומא, בימי הבית השני.
מנהיגי מדינת ישראל, טען עשהאל, השכילו להתנהג בדיוק להיפך, כאשר התלכדו, פעם אחר פעם, לנוכח איומים קיומיים: ב-1967, נוכח איום השמדה צבאית, ב-1984, נוכח איום של התמוטטות כלכלית, וב-2001, נוכח טרור המתאבדים. זה האתגר שבפניו ניצבת ישראל כעת, קבע.
—
מלבד הנשיא ושני החוקרים שהוזכרו לעיל, בערב לימדו גם אראל סג"ל שדיבר על בני לאה ובני רחל, גידי דר, יוצר "אגדת חורבן", שבחר להציג מהסרט שלו את תמונת הפיוס שאחרי אובדן הבית, וכן הרב דוד פנדל, ראש ישיבת שדרות, הרב דוד פנדל, ראש ישיבת שדרות, שביקש להשמיע קול אחר, של אלו שחוששים מאוד מהמצב שהיה עד היום ומייחלים לשינוי המתוכנן.
בקהל בלטו בנוכחותם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון השופט אליקים רובינשטיין, וראש המוסד לשעבר יוסי כהן.
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
