ההתקבעות והנוקשות היא אחד האויבים הגדולים של החיים הראויים, מפני שאחת מתכונות היסוד של החיים היא ההפתעה והשינוי. מי שאינו מסוגל לעבור במהירות ממנוחה לתנועה, לזהות איום חדש ולהתאים עצמו להתמודד אתו, לזהות הזדמנות ולנצל אותה - יישאר מאחור

אם משה לא יכול להיכנס אל המשכן, כיצד יתקיים היעוד שאלוהים ייוועד אתו בתוך המשכן וידבר אליו מעל הכפורת?

פרשת תצווה מאתגרת לחשיבה ולהכרעה את עמדתנו ביחס להתמדה, האם בהכרח התמדה היא תמיד סטגנציה ונטולת תקווה או חידוש?

הקב"ה לא נראה לאבות בשם ההוויה, ואילו למשה ולישראל נגלה בו. האם גדול כוח הבנים מכוח האבות, או שהאבות הבינו את ה' גם בלי שמו זה? ואולי פשוט מדובר בהתבגרות של עם ששפתו התבגרה איתו?

ניתן להעריך שיעקב היה בטראומה עקב פרשת דינה. בניו שלו, התגלו לו בפנים אלימות וקשות. הוא נאלם דום. רק רגע לפני מותו מתפרץ הכעס.

בפרשת וישלח נפגשים יעקב ועשיו, האחרון נופל על צאורו של הראשון אך לא להיפך, מדוע?

בפרשת ויצא, חולם יעקב את חלום הסולם, מה פשר החלום? משה מאיר יוצא למסע בעקבות פרשנות החלומות ומדגים כיצד יעקב בורא לעצמו את עתידו בכוח אדיר, לא פחות מהכוח שיפעיל כשיגול את האבן מעל פי הבאר

רבקה שואלת "למה זה אנוכי"? או מדוע היא בהריון משונה, אך התשובה שהיא מקבלת משיבה על שאלה אחרת לגמרי. משה מאיר מסביר לנו באמצעות הפרשה על סוגי התקשורת בין בני אדם

פרשת שמיני נוגעת באחד מהעורקים המרכזיים הקרובים ללב הפועם של השפה הדתית. שאלת החירות - אותה ביטאו בני אהרון בעשייתם - אל מול הצו, שאלת הזהות האישית אל מול הציות הקולקטיבי. משה מאיר מציע פרשנות חדשה למעשה.

הצירוף של פקודי התרומה המרוממים ופקודי מחצית השקל הבולמים את מפקד האנשים, הוא ביטוי לכך שאי אפשר ללכת עם שום מגמה עד הסוף. רק האיזון שבין הערכים יכול לקרב אותנו אל הישר והטוב

מהי דמותו של האלוהים? האם אפשר לראותו ומה קורה למי שמביט בו ומדוע נאסרו פסלי חיות?

רק מי שאלוהיו רחב וגדול ומכיל עבר הווה ועתיד, יכול להצטרף אליו למסע של שינוי המציאות, של יציאה ממיצר למרחב

מיוסף ועד ניטשה. משה מאיר משרטט קו ישיר מהתאפקותו של יוסף בראשית פגישתו עם אחיו, דרך דמויות נוספות מן המקרא ועד למשנתו של ניטשה. אם כן מהי ההתאפקות? מהי טומנת בחובה?

מה היה בהצעת הפתרון של יוסף, לחלומו של פרעה, שהיה עדיף על זה של החרטומים? ד"ר משה מאיר בניתוח מעניין על חלומות ופרשנותם

יוסף מספר לאביו על התנהגות אחיו, ובכך מוציא דיבתם, מהי הדיבה? ומה נכון וראוי מאדם שפיו וליבו יהיו שווים או שמא דווקא ינהג באיפוק ולא יספר את כל מה שהוא יודע?

גם אברהם וגם שרה מגיבים בצחוק למשמע הבשורה לפיה הם עומדים להיות הורים מאושרים, אך כשם שאין פרצופיהם שווים כך אין צחוקם שווה. ד"ר משה מאיר על ההבדלים בין אברהם לשרה

מפרשת השבוע אפשר ללמוד כי למרות שאנו מעריכים את אלו החושבים מהר, לרוב עדיף להיות מאלה החושבים לאט

העבדות הטביעה בנו רגש חירות מעשית, הדואגת לבל יהיה כל שיעבוד בסביבתנו, ועל כן אלוהים רוצה אנשים שיעמדו מולו ויתעמתו עמו כאברהם וכמשה

מהי נקיבת שם ומדוע התורה כל כך נזהרה בו. ד"ר משה מאיר על כוחה של השפה ביחס שבין אדם למקום וביחס שבין אדם לאדם.

משה רבנו מהווה לנו מודל לחיקוי כיצד להתוודע אל האחר, והוא עושה זאת בעזרת הקשבה לשמו של האחר, וידיעה איך לקרוא לו בשמו מתוך יצירת אמון