תמכו בנו
פרשת ויקהל-פקודי – על הכניסה למשכן
אם משה לא יכול להיכנס אל המשכן, כיצד יתקיים היעוד שאלוהים ייוועד אתו בתוך המשכן וידבר אליו מעל הכפורת?

לכבודו ולרפואתו של מורי וידידי אנדרה היידו

סיומו של ספר שמות הוא סיום מפתיע:

וַיָּקֶם אֶת הֶחָצֵר סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְלַמִּזְבֵּחַ, וַיִּתֵּן אֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר, וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה.
וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.
וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.

מפתיע, מפני שבהגדרת התכלית של המשכן, שורטטה תכנית אחרת. לאחר ההוראות לבניית הארון והכפורת המכסה עליו, אומר ריבונו של עולם למשה:

וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה, וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ.וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת, אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.         [שמות כ"ה כ"א – כ"ב]

אם משה לא יכול להיכנס אל המשכן, כיצד יתקיים היעוד שאלוהים ייוועד אתו בתוך המשכן וידבר אליו מעל הכפורת? כמובן שאפשר לומר שסוף הספר מתאר מצב זמני, ולאחר מכן משה יכול היה להיכנס. אך הייתי מצפה שאם כך הם פני הדברים, שייכתב בסיום שמשה נכנס. יתרה מזו. ראו נא את הפסוק הבא, הפסוק הפותח את ספר ויקרא:

 וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר:

ריבונו של עולם קורא אל משה מתוך האוהל, משמע – משה עומד מחוץ לאוהל. זאת תמונה המתאימה לסוף שמות, למימוש, אך לא לתכנון. בכדי להוסיף מורכבות, בואו ונעניין בפרשה מקבילה בספר במדבר:

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו, וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו, וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם.                          [ז' א']

בתום עבודות ההכנה כתוב שם:

וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, וַיְדַבֵּר אֵלָיו:               [ז' פ"ט]

כאן התמונה מתאימה לתמונת התכנית, משה נמצא בתוך האוהל, ליד הארון, ושם מתרחש הדיבור. רש"י הרגיש בסתירה, הציב אותה והציע לה פתרון:

'ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד' – וכתוב אחד אומר (במדבר ז' פ"ט) 'ובבא משה אל אהל מועד', בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם, 'כי שכן עליו הענן', אמור מעתה כל זמן שהיה עליו הענן לא היה יכול לבוא, נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו.

מנקודת מבטי פירושו של רש"י איננו מספיק. ראשית – ישנן שתי סיבות הנמנות בפסוק – שכינת הענן ומלאות הכבוד. אם כבוד השם במשכן משה לא יכול להיכנס, וזה מתרחש גם כשהענן מסתלק. שנית – על פי עדות התורה הענן סר כשבני ישראל אמורים לנסוע, וזה לא מאפשר למשה להיכנס. בפירושו לפסוקים בספר במדבר, מציע רש"י פתרון אחר לסתירה בין ויקרא לשמות:

'ובבא משה' – שני כתובים המכחישים זה את זה, בא שלישי והכריע ביניהם. כתוב אחד אומר (ויקרא א', א') 'וידבר ה' אליו מאהל מועד', והוא חוץ לפרכת, וכתוב אחד אומר (שמות כ"ה, כ"ב) 'ודברתי אתך מעל הכפרת', בא זה והכריע ביניהם, משה בא אל אהל מועד ושם שומע את הקול הבא מעל הכפרת.

אף כאן, הסתירה שרש"י מציב היא סתירה, והפתרון – מנקודת מבטי – איננו מספק. הפסוק בבמדבר מורה כי משה נכנס את תוך האוהל, ובכך הוא עומד בסתירה לפסוק בויקרא המצטרף לפסוקי סוף שמות המורים כי משה נותר מחוץ לאוהל.

הרשו לי להציע בפניכם דרך אחרת לפשר הפסוקים. דרכה של תורה – כידוע מקריאת פרק א' ופרק ב' בבראשית – לספר סיפור בשני אופנים שונים. השאלה 'מה היה באמת?' איננה מטרידה את התורה, די לה בכך ש'תורה היא, וללמוד אנו צריכים'. בכך מטרימה התורה מגמות פוסטמודרניות, וסגנונות כתיבה שעוצבו על ידיהן. אנשי ביקורת המקרא יטענו כי הסיבה לסיפורים השונים הם מקורות שונים שצורפו לכדי התורה, אך אנו סוברים שהתורה אחת וסיפוריה שונים – 'כפטיש יפוצץ סלע'.

הסיפור האחד הוא המסופר בשמות כ"ה, והמשכו בבמדבר ז'. על פי סיפור זה משה נכנס אל המשכן, ושם נועד עמו ריבונו של עולם. הסיפור השני הוא המסופר בפרשתנו, והמשכו בויקרא א'. על פי סיפור זה, משה לא יכול להיכנס אל המשכן מפני שהמשכן מלא מכבוד ה'. ריבונו של עולם מדבר מתוך המשכן, ומשה העומד בחוץ שומע אותו.

פשר הכפילות הוא נקודת התבוננות מרתקת בסוגיית הענווה. מי שכבודו ממלא את הבית, לא מאפשר לאחר להיות בו. מי שנוהג במידת הענווה – מידה שחכמים ייחסו לריבונו של עולם – מאפשר לאחר להיכנס, להיות במחיצתו ולשוחח אתו.

ספר שמות מסתיים באופן לא פתור, משה נשאר בחוץ, ולא ברור כלל ששיחה תתאפשר בינו ובין ריבונו של עולם. ספר ויקרא מספק פתרון קשה. במשכן יש רק דייר אחד – ריבונו של עולם, ובן השיח שלו עומד בחוץ. אבל החלום היה אחר, והוא מתממש בספר במדבר: הכבוד לא ממלא את המשכן, משה יכול להיכנס, הקול מידבר ומדבר אליו.

השארת תגובה