ההבדל בין התפרצות האלימות בחברה הערבית בשנת 2021 לעומת הפסיביות שלה בשנת 2023, הוא המחשה של משבריות הווייתה - כחברה הקרועה בין הזהות הלאומית הפלסטינית לבין האזרחות הישראלית

מה שמחבר בינינו הוא המוסר והמחוייבות אליו, והיחלשות המכנה המשותף הערכי-מוסרי תסכן את הבניין כולו. לכן - דווקא עכשיו: חובה לחזור ליסודות ההומניסטיים שבמקורות היהדות

השבר של מלחמת יום כיפור הוליד מחלוקת בדבר ברית הייעוד בינינו, שהלכה והחריפה ככל שעצם הקיום הלאומי נראה מובטח. מתקפת השבעה באוקטובר החזירה במלוא כוחם את האתוס הלאומי ואת ברית הגורל

בימים אלו אנשים ונשים מכל הגילאים, העדות, העמדות והדתות מתגייסים בחלוציות לבנות כאן חברת מופת מלמטה. באין מנהיגים, גם אין אינטרסים פוליטיים שיפגעו בהכללת ערביי ישראל בתקומה מחדש של החברה

תוצאות הבחירות האחרונות הן חלק מרצף אירועים של השחתת הדמוקרטיה הישראלית – באופן כללי ובפרט כלפי הציבור הפלסטיני בישראל. לצד כשלון מפלגות המרכז והשמאל בהצגת חלופה ברורה לימין, וחיבוק מפלגות הציבור הערבי, הציבור הערבי לא הקדיש מספיק תשומת לב לסוג השיח שהוא מעצב

לכל אזרחי ישראל יש זכות בחירה, אבל קולי כפלסטינית אזרחית ישראל לא שווה לקול היהודי. מעורבות נציגיי בכנסת איננה אלא ייצוגית: מותר להם להביע עמדות, אבל לא להיות שותפים בקביעת מדיניות

אין באמת סיבה לדאגה באשר ליהדותה של מדינת ישראל, אבל יש מי שמבקש לעורר את הדאגה הזו כדי לפגוע בדמוקרטיה שלה

הפגישה הרביעית במסגרת תוכנית "חופש, מחשבה" עוסקת בשינויים ובתמורות שחלו ביחסים בין היהודים והערבים בישראל, בעקבות משבר הקורונה

מורים ומחנכים מספרים על הלימוד, על החוויות, ועל השינויים הפנימיים בעקבות ההשתתפות בתוכנית

היחס של מצרים לעם ישראל נמצא על פרשת דרכים בין שתי פרשות השבוע: בסוף ספר בראשית, המצרים מגלים יחס מכיל ומקבל כלפי עם ישראל, אך בתחילת ספר שמות הם מתנכרים להם. כדאי ללמוד מכך על היחס לערבים אזרחי מדינת ישראל

בימים הקרובים יעלה להצבעה בכנסת 'חוק הלאום'. אריאל פיקאר במאמר חד, ברור וקצר מדוע לדעתו מדובר בחוק רע למדינת ישראל