ביום שני האחרון (ה-23.10), לקראת סוף השבוע השני למלחמת "חרבות ברזל", התקיים הערב השלישי במיזם "מרחב נשימה".
המיזם נולד מתוך מתוך כוונה ליצור מפגש בימים מורכבים וקשים אלה, ולשמוע דברים של תקווה, של תפילה, של מוסיקה. המפגשים נערכים ב"זום", בשיתוף מכון הרטמן, הישיבה החילונית בירושלים, הצוללת הצהובה וארגון "שומרים ושומרות על הבית", והשתתפו במפגש הפעם: הרב מישאל ציון, ראשת מרכז "פילבית" נעמי פורטיס וד"ר מלילה הלנר אשד.
הלנר אשד דיברה על הקשר בין המילים "שבר", משבר", ו"משברי-ים": "כשהשבר הוא גדול כמו ים," אמרה, "ספר הזוהר אומר שגם הרפואה תבוא ממקום גדול ומסתורי".
אחריה דיבר הרב מישאל ציון, שהבחין בין פעולתו של נוח, שעשה בדיוק מה שאמר לו אלוהים, והציל את עצמו ואת משפחתו, לבין מעשהו של אברהם – שעל דעת עצמו עוד לפני שאלוהים דיבר אליו כבר פעל לפי הבנתו ואמונתו. הוא השווה את מעשה אברהם למעשיהם של כל האנשים שפעלו על דעת עצמם, בלי לחכות לפקודות, ומילאו במעשי הגבורה שלהם את החלל שהותירו מוסדות המדינה. ציון דיבר גם על תחושת חוסר המשמעות המלווה את כולנו בעת הזאת, ועל כך שבמעשים לטובת מישהו אחר, אנחנו נותנים לעצמנו ולזולתנו רשות להבין שיש לנו משמעות.
נעמי פורטיס סיפרה את החוויה המיוחדת שלה, כמי שחיה, לדבריה "על קו התפר", אשר בין חבריה יש גם יהודים וגם פלסטינאים, ועד כמה החוויה של "אנשי התפרים" החיים בגשר בין הקהילות, הופכת לפעמים להיות חווייה של בדידות, בשעה שרוב בני האדם מתכנסים לקהילות השייכות המיידיות שלהם: "חלקם לא יכולים להתבטא עכשיו פומבית. אין להם בית. יש להם בדידות ופקפוק ופחד.
"אחרי המלחמה," היא הזכירה, "אנחנו נהיה הגשר שעליו כולם יצטרכו להלך, כשנחפש את האיחוי."מג
הערב הועבר בליווי מוזיקלי של מיכאל ושמרית גריילסאמר, ושובצו בו גם שירים וגם דברי תפילה.
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
