"יום העצמאות האחרון היה המוזר ביותר שחגגנו מעודנו," פתח דב אלבוים את פרק 29 של ההסכת "למען השם". הוא הוסיף ואמר, שהשנה אין לנו שום בעיה לשמור על הלכות האבלות המאפיינות את ספירת העומר.
"לא זו בלבד שאנחנו לא חשים שאנחנו בתהליך, עולים בקודש ויוצאים מתודעת האבלות והשבר," אמר הרב ד"ר דניאל הרטמן, "אלא שתחושות השבר והתסכול גוברות. יש תחושה שאף אחד לא יודע מה צריך לעשות ולאן פנינו."
למען השם – פרק 28: ישראל 2024 – מה חסר במגילת העצמאות?
למען השם – פרק 27: מה באמת עומד מאחורי ההפגנות בקמפוסים?
למען השם – פרק 26: ליל סדר מלא קושיות
דב אלבוים תיאר זאת כמעבר מתדהמה וקושי לאבל כרוני. "יש עלינו מצור מבחוץ, מצור מבפנים, וקול דמי אחינו החטופים זועק אלינו מהמנהרות." הוא הזכיר בהקשר הזה את הפחד שאחז בו לנוכח נאומו של ראש הממשלה, שאמר שנישאר לבד ונילחם בציפורניים. "זה נאום מצדה. זה כאילו שהוא מאחל לנו לחזור ולהסתגר במצדה."
"בעיניי הנאום הזה היה בושה. מפני שהוא בא במקום אסטרטגיה. למצדה לא הולכים כשיש תקווה. למצדה הולכים למות."
השניים הסכימו ביניהם בסופו של דבר, שגם אם ההנהגה שלנו לא נותנת לנו סולמות לטפס עליהם החוצה מן המנהרות שלנו, יש בידי העם דרכים לגאול את עצמו.
"מהרבה בחינות ספירת העומר היא תקופה של מחשבה, שאמורה להוביל אותנו לקראת שבועות, לקראת מתן תורה," אמר הרטמן. "אנחנו חייבים לדבר על מה הם הערכים שלנו, וזו שיחה שצריכה לבוא מהעם, והיא זו שגם תגאל אותו."
