ביום חמישי האחרון (ה-19.10), לקראת סוף השבוע השני למלחמת "חרבות ברזל", התקיים הערב השלישי במיזם "מרחב נשימה".
המיזם נולד מתוך מתוך כוונה ליצור מפגש בימים מורכבים וקשים אלה, ולשמוע דברים של תקווה, של תפילה, של מוסיקה. המפגשים נערכים ב"זום", בשיתוף מכון הרטמן, הישיבה החילונית בירושלים, הצוללת הצהובה וארגון "שומרים ושומרות על הבית".
המנחה, שרון מייבסקי הזמינה תחילה את הפסיכולוגית והסופרת ד"ר אסתר פלד להיות ראשונת הדוברים. פלד דיברה על חוסר היכולת "למנות אחת לאחת את צורותיו של האסון: אלה השבויים בעזה בני ערובה, בני משפחותיהם שלבם נקרע, חיילים הדרום המתכוננים להיכנס לעזה, אלה שכבר אינם…" היא תיארה את חוסר היכולת למנות את הכול, מפני שהלב "לא יכול להכיל את הכול," והסבירה בכך גם התנועה בין רצון לדעת, לרצון שלא לדעת, ואת הדחף שכולנו מכירים, להתבונן בעוד ועוד סרטונים, מתוך ניסיון להבין את מה שקרה.
הרב ד"ר שרגא בר-און ציין שהמפגש מתקיים בין פרשת בראשית – שבה "רצינו לחהחזרה לסדר קריאת הפרשות, ובמקום זאת גורשנו מגן עדן" – לבין פרשת נוח: "נוח ראה שלושה עולמות, אומרים חז"ל. "עולם בנוי, וחרב ובנוי. כך גם אנחנו: אולי הבית השלישי שלנו נחרב, אבל אנחנו כבר בונים את הבית הרביעי".
לקראת סוף המפגש ד"ר אריאל לווינסון תיאר את תחושת ה"טביעה – אולי במי מבול, אולי במי דמעות", וסיפר כי תחושותיו מחזירות אותו ליוסף חיים ברנר, שנרצח גם הוא בידי פורעים ערבים, בשנת 1921. לווינסון נאחז באבחנה שעשה ברנר, כאשר אמר: "זכות דיבור אין לי, אבל זכות לזעקה יש לי", ודיבר על הזעקה הנובעת עכשיו מכולנו, ובה גם גלומה היכולת לבוא בביקורת, אל מול מציאות שכבר אי אפשר להתעלם ממנה, או לזייף בה עמדות ואידיאולוגיות.
כרגיל, לווה המפגש גם בקטעים מוזיקליים, והפעם מפי הזמרת דנה ברגר.
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
