/ המרכז ליהדות ומדינה

הפרשה והשבוע: אמור – החיים קדושים מהכול, ודווקא הזקן מסמל את זה

ביום הזיכרון הקשה שעבר עלינו נאמר שוב ושוב המשפט "במותם ציוו לנו את החיים", מפני שכפי שאפשר ללמוד מפרשת השבוע, בניגוד לתרבויות אחרות, אצלנו המוות איננו מקודש
תני פרנק הוא מנהל המרכז ליהדות ומדינה מבית מכון שלום הרטמן. קודם לתפקידו במכון הוא שימש כראש תחום דת ומדינה בתנועת "נאמני תורה ועבודה", שם קידם שינויי מדיניות בתחום הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה בישראל. בה בעת הוא היה אחד המנהלים המייסדים של עמותת "יהדות לכולנו", יוזמה שהתמקדה בחיזוק של שירותי דת חלופיים – כדוגמת בתי הדין הפרטיים "גיור כהלכה" וארגון הכשרוּת של צֹהר. בין השנים  2013 ל-2015 עבד עם ח"כ האלוף (במיל') אלעזר שטרן בתור

@shalomhartmaninst

ידעתם שזקן לא תמיד סימל אבלות? אפילו להפך. @Tani Frank עם "הפרשה והשבוע" ‐ אמור #הרטמן #פרשתהשבוע #מכוןהרטמן #פרשתאמור #פרשתאמר

♬ צליל מקורי - מכון הרטמן

 

ידעתם שזקן לא תמיד היה סימן לאבלות? אולי אפילו להפך.

הפרשה והשבוע – לא להיות נבל ברשות התורה
הפרשה והשבוע – עם הריבונות באה האחריות

בתורה יש איסורים שונים על גילוח. אחד מהם בפרשת השבוע הקודמת, קדושים, והאחרת בפרשת השבוע הנוכחית – אמור. הציווי הראשון הוא לכולם: "לֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ", והשני הוא לכהנים: "פְּאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ." למה? כי בתקופות קודמות, גילוח הזקן העיד על חיבור למוות, ואילו שערות הזקן סימלו חיים.

ביום הזיכרון הקשה שעבר עלינו נאמר שוב ושוב המשפט "במותם ציוו לנו את החיים". בניגוד לתרבויות אחרות, אצלנו המוות איננו מקודש. אפילו מי שנופל על קידוש השם עושה זאת למען החיים.

והתפיסה הזו כן נמצאת בתורה. מיד אחרי האזהרה לכוהנים על הגילוח, מופיעה האמירה: קדושים יהיו לאלוהיהם. תפיסות קדומות האמינו בהקרבה עצמית – אבל היהדות לא. אנחנו חייבים לעשות כל שביכולתנו לשמור על החיים, באשר הם.

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics