תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

המיתוס של ציון: אישה שנאבקים עליה עד מוות או אמא מחבקת לכולם?

הסכת חדש של ד"ר אלכסנדה מנדלבום קופייב מוקדש לשיחות על חוזה הבסיס של המדינה: מגילת העצמאות. פרופ' מיכל גוברין בוחנת במה כוחם - המרע או המיטיב - של המיתוסים שבתוכם הארץ הזו נטועה
ד"ר אלכסנדרה מנדלבום קופייב היא עמיתת מחקר במכון הרטמן, פוסט-דוקטורנטית במחלקה לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן ומלמדת באוניברסיטת בן גוריון. מחקריה עוסקים בהתפתחותה של חסידות ברסלב ובמפגש בין הסטוריה ותיאולוגיה. מובילה יחד עם ד"ר קרא איוואנוב קניאל את הסמינר המחקרי 'עד הנה' העוסק ביהדות ברית המועצות. צילום: אלבינה קולן

מיכל גוברין

"אם משהו אחד טוב יצא מכל מה שהפכנו להיות מאז שבעה באוקטובר 2023, זה שאנחנו פתאום נדרשים לפתוח מחדש את כל מה שהיה לנו מובן מאליו ושואלים מה זה אומר לחיות כאן במדינה שהקמנו, ואם אפשר לבנות כאן בכלל תמונת עתיד."

ד"ר אלכסנדרה מנדלום קופייב נולדה במוסקבה וגדלה בישראל, אליה הביאו אותה הוריה כי זו הדמוקרטיה היחידה שבה האמינו שיהודים יכולים להתקיים. מאז שבעה באוקטובר, היא מרגישה צורך לשאול שאלות: האם הלכנו רחוק מדי? האם היתה בכלל תכנית-על? מי אחראי על הניסוי הגדול הזה, והאם יש להם תשובות בשבילנו?

מנדלבום קופייב מבקשת לחזור לחוזה הבסיס, ולקרוא עם אורחיה מחדש סעיף אחר סעיף מסעיפי מגילת העצמאות: "לדרוש בו, במובן הבית מדרשי".

"מי אנחנו הישראלים, כשאנחנו מתסכלים במראה, או מסתכלים על הארץ הזאת? ומה הארץ הפצועה והרוטטת הזאת עשתה לדמותנו הרוחנית? למה עם שביסס את תרבותו הרוחנית על געגועים לירושלים היה צריך בכלל הסתכן ולממש אותם? האם לא היה עלינו לצפות שזה לא יהיה פשוט?"

שאלות אלה הפניתה מנדלבום קופייב לאורחת בפרק ההסכת הראשון – פרופ' מיכל גוברין.

יחד הן ניסו להבין מה מהמילים הגדולות של הסעיף הראשון של מגילת העצמאות, המתאר את שיבת עם ישראל לארצו, שבה עוצבה "דמותו הרוחנית", רלוונטי לימים הכאובים שלאחר מתקפת שבעה באוקטובר.

גוברין מבקשת להיות מודעים למיתוס הרובץ תחת קיומנו פה, ועירניים למיתוסים של השכנים.

בפרק הראשון אירחה מנדלבום קופייב יש תהום שרובצת מתחת לירושלים, פרופ' מיכל גוברין מתארחת אצל ד"ר אלכסנדרה מנדלבום קופייב ויחד הן מנסות להבין מה מהמילים הגדולות של מגילת העצמאות, אלה שמתארות את שיבת עם ישראל לארצו, בה עוצבה "דמותו הרוחנית", רלוונטי לימים הכאובים היום.

גוברין מבקשת להיות מודעים למיתוס הרובץ תחת קיומנו פה, ועירניים למיתוסים של השכנים.

"בני שלוש הדתות כאן הם בני אברהם הנאבקים על ירושלים – וזה כמו מאבק בין גברים על אישה. אבל ירושלים, "ציון", היא גם עיר ואם.

"בשביל אהבת אותה אישה שלושה גברים צריכים להרוג זה את זה. אבל הם יסכימו שאותה אם תחבק אותם אל חיקה."

האם ניתן לשנות או לרכך מיתוסים בלי לאבדם? ואיך כל זה קשור למהפכה הגדולה של שינוי מקומה של האישה בעולם היהודי ובעולם בכלל?

״להסתכל בכחול־לבן שבעין״ מבית היוצר של מרכז זלמן שזר בעריכת עמרי בן דור מציע מבט על החברה הישראלית וערכיה בעקבות המשבר החברתי, אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. ד״ר אלכסנדרה מנדלבום־קופייב משוחחת עם חוקרות וחוקרים שונים ומזמינה אותם לחלוק את נקודת המבט שלהם על המדינה, על החברה ועל מגילת העצמאות.

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics