תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

למען השם – פרק 19: מה כדאי ללמוד מהחרדים?

במאבק על הגיוס לצה"ל עולה שוב ושוב המושג "תלמוד תורה", שהמגזר החרדי הצליח לנכס לעצמו. דניאל הרטמן ודב אלבוים קוראים לכולנו לקחת אחריות על התורה, על התאווה ללמוד ועל הרוח
דב אלבוים הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן. אלבוים הוא סופר ועורך, חוקר יהדות בתחומים: מקרא, קבלה וחסידות. ממייסדי ה"ישיבות החילוניות" בישראל והיוזם והעורך הראשי של "תלמוד ישראלי על מגילת העצמאות". אלבוים הוא בוגר התכנית הבין-תחומית באוניברסיטת תל-אביב, והתמחותו האקדמית היא בפילוסופיה, בקבלה ובחסידות. הוא הוסמך לרבנות ישראלית מטעם בית המדרש לרבנות ישראלית של מכון הרטמן והמדרשה באורנים. אלבוים ערך והנחה במשך שנים ארוכות את תוכניות הטלויזיה " חוצה ישראל", "מקבלים שבת" ו"בין השמשות" ששודרו

דניאל הרטמן

להאזנה בספוטיפיי:

להאזנה באפל:

בשיח הציבורי בישראל היום, התשובה לשאלה "מי לומד תורה" היא –  בחורי הישיבות. זאת הסיבה ששאלת מרכזיות תלמוד התורה בחייו של אדם נקשרת כאן על כורחינו לשאלת גיוס לומדי תורה לצבא. אבל האמנם לימוד תורה שייך רק לעולם הישיבות? האמנם הוא מחייב הפניית עורף לעולם המעשה?

הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים מקדישים את הפרק החדש בהסכת "למען השם" לניסיון להפריד בין שאלת חיבורם העמוק של היהודים לתורה וללימוד בכלל, לבין החיבור הזה כפי שהוא נתפס בציבוריות הישראלית, ומבקשים קודם כל לשאול: האם לא מותר לכל אחד מאיתנו, וגם למי שאיננו בן ישיבה, לשאול את עצמו – מה זה תלמוד תורה בשבילי?

למען השם – פרק 18: "מי מפחד מהרמדאן?"
למען השם – פרק 17: "למה הם לא מתגייסים?"
למען השם – פרק 16: "על הקצה"

"זה לא מקרה שאין אח ורע בתולדות האנושות לכל כך הרבה אנשים שיודעים קרוא וכתוב. מדובר על תרבות שמשחר הזמן שמה במוקד את העניין של 'תלמד את הבן שלך תורה'." כך פתח אלבוים את הפרק ושאל – "איך אנחנו ממשיגים את עולם התורה בשבילנו בלי לעטוף את תלמוד התורה בקטגוריה של מצווה?"

הרטמן הסתייג ואמר כי הוא דווקא מעוניין בקטגוריית המצוות, מפני שהוא לא מאמין זה בדיכוטומיה בין דתי ללא-דתי: "כל מי שקורא לעצמו יהודי, שייך לסיפור של הדת. ותלמוד תורה "שמביא לידי מעשה" כדברי חז"ל, הוא בעצם אמירה על היהדות: היהדות אמורה להיות פרספקטיבה על אודות האדם והעולם. ואדם שלומד תורה שמביאה אותו לידי מעשה, הוא אדם שחושב על מעשיו."

צילום: ניצן כהן (מתוך: ויקיפדיה)
צילום: ניצן כהן (מתוך: ויקיפדיה)

הרטמן הצר על כך שבמערכת החינוך הממלכתית לא מתעקשים על אותה כמות שעות של תלמוד תורה כמו זאת המוקדשת לכך במערכת החינוך הממלכתית דתית. "במערכת החינוך הממלכתית דתית, וגם בזו חרדית, חלק גדול משעותיו של הילד מוקדשות ללימודי הומניסטיקה. איפה השעות האלה במערכת הממלכתית?

"אחד הכשלונות הגדולים של הציונות, של החברה שהגדירה את עצמה כלא-דתית, היא שהיא הסתפקה בחופש מדת, ולא שאלה את עצמה איפה התורה שלי."

"מכל הכשלונות של מקימי המדינה, זה אולי הכשלון הכי צורב," אמר אלבוים. "במשך עשרות שנים הפקרנו את ההורשה – של הקונספט של לימוד תורה שהוא לימוד לשם לימוד. לימוד לשם התפתחות."

לאור הידיעה על ביטול פרסי ישראל במדעי הרוח, הרטמן נזעק לשאלת היום שאחרי המלחמה ושאל: איך מנחילים את הערך העמוק של לימוד תורה לשמה לכל ילדי ישראל, ובהם גם הלא-דתיים, כדי ליצור אדם לומד? "בטרם ניסחף לחזור לחשיבה קיומית בלא רוח, אני מקווה שנידרש דווקא לשאלה הזו."

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics