להאזנה בספוטיפיי:להאזנה באפל:

מהו הרמדאן, ואיך צריך להתייחס לחודש זה? לנוכח המתיחות במדינה והמלחמה בדקום ובצפון, השר איתמר בן גביר הכריז כי בכוונתו להגביל , ואולי אפילו לאסור, עליית מוסלמים להר הבית  ברמדאן, ובכללם גם ערביי ישראל. זאת למרות שבשב״כ ובצה"ל טוענים ששצעד כזה דווקא מסייע בידי חמאס לאיחוד הזירות בין יהודה ושומרון, ערביי ישראל ועזה.

ובכל זאת, יותר מאשר לפן הביטחוני של הרמדאן, הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים הקדישו את הפרק החדש של "למען השם" דווקא ליחסים שבין שתי המסורות הגדולות שסובבות אותנו – המוסלמית והיהודית.

"מה אנחנו בכלל יודעים על הרמדאן?" שאל אלבוים, "בישראל החג הזה נשמע ליהודים כמו פצצה."

"כולנו גדלנו על המסורת היהודית שבה הדתות האחרות – האיסלאם, הנצרות – הן תמיד בעיה," אמר הרטמן, "היינו רגילים להתבצר מאחורי החומה שלנו, להילחם מלחמות דת, ולא להכיר את הדתות האחרות."

לדבריו, מאזור הנוחות הזה נאלצנו לצאת מרגע שהפכנו לריבונים בארצנו: "במגילת העצמאות התחייבנו שהמדינה הזו תאפשר חופש דת, ועכשיו החוויה הדתית של מיליוני אנשים היא האחריות שלנו. הם כבר לא יכולים להיות מוגדרים כבעיה. הם האזרחים שלך."

למען השם – פרק 17: "למה הם לא מתגייסים?"
למען השם – פרק 16: "על הקצה"
למען השם – פרק 15: "ארץ ישראל כולה שלי?"

הרטמן המשיך ותיאר את משמעות הרמדאן לגבי המוסלמי. "באיסלאם, החלק העמוק הוא דווקא של 'נעשה ונשמע' – של כניעה לאל. עכשיו במשך חודש שלם, המוסלמי הוא רק איש דתי. אי אפשר שלא להתרשם מהעומק של המחויבות הדתית."

"מי שלא מתרשם בכך אולי מתכחש לאותם ערכים שקיימים גם ביהדות," אמר אלבוים. "צדקה, צום, תפילה, גמילות חסד בתוך קשרים משפחתיים. כשאתה מתכחש לערכים של חודש רמדאן, אתה מתכחש גם לערכים מאוד יסודיים שלך כיהודי."

השניים הביעו צער על כך שלא נשמעים קולות בציבוריות ובהנהגה הישראלית היהודית, שבמקום להתמקד אך ורק באתגרים הבטחוניים הכרוכים בחג, ישמיעו ברכת "רמדאן מבורך" מתוך כבוד לרבבות האזרחים המוסלמים שחוגגים אותו.