תמיכה בדחיקתן של נשות הכותל אל רחבת המשפחות פירושה דחיקתן של נשים וגברים רבים באורתודוכסיה הליברלית אל מעבר למתחם הלגיטימציה הדתי

אומניות ואומנים רבים עושים היום שימוש ביצירתם בטקסטים מקודשים כחלק מחומרי היצירה - אקט שבמבט ראשון נראה כחילול קודש, אבל יכול להתפרש גם אחרת

אישורה של הצעת החוק נגד טיפולי המרה ללהט"בים היא צעד בכיוון הנכון. לא זו בלבד שמדובר בטיפולים שאינם יעילים ואף מזיקים, אלא שהעוסק בהם עובר על שני איסורי תורה

שני החגים, שאוחדו ליום אחד, מייצגים פנים שונות של תודעה דתית: התפיסה האחת רואה בתורה ובפרשנות האנושית את מרכז ההוויה הדתית, והתפיסה השנייה חוגגת אינטימיות בין אלוהים לעמו

האם תיתכן מציאות שבה עם ישראל דבק בתורה אך לא עושה את רצון ה'? הנביא ירמיהו תבע לבחון אם הליכה אחרי המנהיגים והחכמים מובילה להתנהגות טובה ומוסרית יותר, או להפך

המקרא אינו מזכיר את התאריך בו התרחש מעמד הר סיני, ולא מזהה בין חג השבועות לבין מתן תורה, זאב פרבר מנסה לברר את פשר קביעת חג השבועות כחג מתן תורה.

עם ציון שלושים שנים לפטירתו של הרב פרופ' פינחס פלאי, משרטט אריאל סרי לוי את הקשר בין פלאי לבין רבו ומורו הרוחני אברהם יהושע אשל, שנולד מתוך המתח בין מחקר פילולוגי והיסטורי של מקורות היהדות לבין השאיפה להעניק פשר לרעיונות הגדולים שלה

בתום הבחירות נאלץ לחיות כאן יחד כחברה, כיצד נצליח לעשות זאת? הרב ד"ר דניאל הרטמן במאמר על כוחן ומשמעותן של המילים במסגרת הקמפיינים הפוליטיים השונים

בשנות השישים בברוקלין הצטרף יוסי קליין הלוי לשורותיו של הרב מאיר כהנא, אך מאוחר יותר התנער ממנו, כאשר הפך כהנא למנהיג הימין הקיצוני בישראל. הלוי סבור שנתניהו, השדכן שחיבר בין "עוצמה יהודית" לבין "הבית היהודי", חטא במקבילה החילונית לחילול השם: חילול שמה של ישראל. עדות אישית

שבעים שנה לאחר השואה, אנו מוצאים את עצמינו: היהודים-הישראלים, שהעמידו את ההמשכיות היהודית על קיומה של מדינת לאום יהודית חזקה, אל מול היהודים התפוצתיים שהעמידו את ההמשכיות היהודית על ביצור זכויות האדם האוניברסאליות, תהלה פרידמן בניסוח מדויק של האנטישמיות החדשה והישנה וכיצד היא חודרת אלינו הביתה לתוך המשפחה

בספרו החדש מבקש ישראל קנוהל לקרוא בתנ"ך לאור ביקורת המקרא העכשווית, ולמצוא גרעינים היסטוריים הטמונים בחלק מן המסורות המקראיות. זהו מסע לעבר ראשיתו של עם ישראל הקדום וכן ניסיון לרפא ולאחות עולם דתי שנשבר לרסיסים

שבעים אחוזים מבניהם של ישראלים המהגרים לצפון אמריקה משילים את זהותם היהודית-עברית כבר בדור הראשון להגירה. בשקט ובלי מאבק אנחנו נפרדים מטובי בנינו ובנותינו: משפחות ההייטק והאקדמאים, יזמים ובעלי עסקים, מהנדסים, אמנים ומחנכים. קהילות ישראלים-אמריקאים מרשימות משתלבות בהצלחה בחלום האמריקאי, אך מאבדות את נכסי התרבות והזהות שהיו להן טבע שני. עם זאת, האתגר התרבותי של שמירת הזהות העברית בחו"ל אינו נידון לכישלון

בקצרה אך בבהירות רבה, מעמתת חנה פנחסי את הרב חיים נבון עם לא אחר מאשר קולו שלו מלפני עשור, זאת כתגובה למאמרו האחרון שהתפרסם בגיליון האחרון (10) בכתב העת השילוח.

"לא קל להיות גם מדינה רגילה שדואגת לבטחון ולרווחת אזרחיה, וגם מדינה מוסרית שהיא "אור לגויים" - אבל ישראל אינה ישראל, אלא כשהיא שואפת לממש את שני חלקי המשוואה"

ר` אביטל הוכשטיין על קול האלוהים וקולם של האנשים במעמד הר סיני. פרשת ויתרו

החיים מציבים בפנינו אתגרים הנדמים בלתי אפשריים. יש החושבים שעם אתגרים כאלה אפשר להתמודד רק אם `דופקים את הראש` המהסס, קופצים למים, לא מסתכלים על התהום שהם פוערים. יהודה לעומתם מתווה לנו דרך אחרת, שקולה, מתונה, אמיצה: ויגש

האם שליח מחויב לעשות את השליחות שלו ואל לו לסור ממנה, או שיש לו גם מקום להחליט איך הוא מבצע את השליחות?