תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

למען השם – פרק 20: לא אשמים, כן אחראים

עשרות פלסטינים נהרגו ומאות נפצעו באירוע הטרגי שהתרחש בעת חלוקת המזון בעזה. דב אלבוים ודניאל הרטמן סבורים שגם אם המלחמה בחמאס מוצדקת בכל מובן, עם הכוח והשליטה מגיעה גם אחריות
הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא מכון שלום הרטמן, ומנהל פרויקט iEngage. הוא בנה וייסד תוכניות לימוד מקיפות בתחומי החינוך, ההכשרה וההעשרה לחוקרים, מחנכים, רבנים ומנהיגים דתיים וחילוניים בישראל ובצפון אמריקה. הוא מסאי, בלוגר, ומרצה בעל שם, שעוסק, בין היתר,  בפוליטיקה הישראלית, ביהדות, ובקהילה היהודית. להרטמן תואר דוקטור לפילוסופיה יהודית מהאוניברסיטה העברית, תואר שני לפילוסופיה מדינית מאוניברסיטת ניו יורק, תואר שני בלימודי דתות מ-Philadelphia, Temple University והסמכה לרבנות ממכון שלום הרטמן. הוא מחברו של הספר

דב אלבוים

להאזנה בספוטיפיי:

להאזנה באפל:

"במשך כל המלחמה אנחנו נותנים גב לצבא ולחיילים שלנו. אבל ביום חמישי האחרון (29.3.24) קרה משהו אחר," כך אמר הרב ד"ר דניאל הרטמן בתחילת דבריו בפרק החדש בהסכת "למען השם" עם דב אלבוים.

"הפעם זה לא היה משחק סכום אפס: או שנצליח בקרב, או שנמנע קרבנות חפים מפשע. הפעם היו 300 אלף אנשים שהיו רעבים ללחם, אנחנו דרשנו לקחת אחריות על אספקת המזון, ואנשים נהרגו.

"לכן חייבים לזכור שקרה פה אסון: גם באמצע מלחמה, כשעזתים נהרגים – זה אסון."

למען השם – פרק 19: "מה כדאי ללמוד מהחרדים?"
למען השם – פרק 18: "מי מפחד מהרמדאן?"
למען השם – פרק 17: "למה הם לא מתגייסים?"

הרטמן ציטט את שר החוץ האמריקאי שאמר "השבעה באוקטובר לא נותן לך הצדקה לכפור בהומניות של העזתים."

"זה קרה תחת האחריות שלנו," אמר אלבוים, שהאירוע הזכיר לו את סיפור "עגלה ערופה":

כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ… וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל. וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל. וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל. וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם יְהוָה וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע. וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל. וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שפכה [שָׁפְכוּ] אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ. כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ יְהוָה וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם. וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה.דברים כ"א

"בעצם אנחנו צריכים לעשות טקס עגלה ערופה, אבל לא ניקח עגלה ונערוף אותה," אמר אלבוים והציע: "נעשה טקס עגלה ערופה בלימוד הטקס."

המושג של "לרחוץ בניקיון כפינו" תפס את תשומת לבו של הרטמן שאמר שחשוב מאוד שלא ליפול למלכודת הזו: "אנחנו נלחמים כדי שהמדינה שלנו תהיה ראויה לזהות היהודית שלנו: להיות רחמנים מעל הכול." אמר. "ואין תקופה שמסכנת את זה כמו מלחמה."

אלבוים הביא מדרש של הרב תמיר גרנות, על כך שטקס עגלה ערופה איננה טקס כפרה ושאופן הריגת העגלה שונה במובהק מאופן הקרבת קרבנות לצורך כפרה: "הטקס הזה, שבו עורפים את ראשה של העגלה, נועד בדיוק להמחיש את גודל הזעזוע מכך שבן אדם נרצח. זהו ניסיון לטלטל את הציבור ולהראות להם מה משמעות גדיעת אדם בעודו באבו."

הרטמן קרא לכולנו להיות ראויים לציונות, וראויים לחיילים בשדה הקרב: לא למהר לזעוק שאסור להאשים, אלא להרהר מתוך אחריות בעומק הטרגדיה.

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics