אלכס צייטלין
השם המפורש הופיע לראשונה דווקא על מקדש של הפרעה אמנחותפ השלישי, וִכבר בשירות המקראיות העתיקות סופר על ההתגלות האלוהית בסיני.
פרופ' ישראל קנוהל מציג בסדרת שיחות עם אלכס צייטלין בערוץ "באים אל הפרופסורים" את טענתו המהפכנית, לפיה הסיפורים שסופרו בַּשִּׁירוׁת העתיקות המופיעות במקרא קדמו לסיפור מעמד הר סיני בספרי שמות ודברים. אז מתי נכתב סיפור מעמד הר סיני המוכר לנו כל כך מהמסורת? מי כתב אותו?
בפרק הראשון הציג קנוהל את אחת הטענה המרכזיות בספרו שלפיה השִירות היו עתיקות יותר, "מפני שהדרך הקדומה ביותר של התרבות הישראלית המקראית לשמר זכרונות הסטוריים היא לא בפרוזה, אלא בשירה."
הפרק השני מתמקד עוד באבחנה בין שני הרבדים הללו: רובד הסיפור ורובד השירה. "המאה השמינית," אמר קנוהל, "היא קו פרשת מים. הסיפורים פורסמו בחלקם הגדול אחרי המאה השמינית, כי היה קהל קוראים. לפני כן העבירו מסורות בעל פה. ואיך עושים את זה? בשירה. שירה, בגלל המקצב שלה, יש לה יכולת להיות קליטה ומועברת בעל פה."
אז מה קרה לסיפור ההתגלות במעבר בין השירות העתיקות לבין הסיפור בספר שמות? איך זה השפיע על מיקום הר סיני, על תפקידו של משה, ועל עצם החוקה שניתנה לעם ישראל מפי אלוהים?
