למה דווקא השמאל, שדבק לכאורה בערכים של הומניזם וזכויות אדם, מתקשה לגנות אירוע שנראה כל כך פשוט לגינוי, כמתקפת חמאס ב-7 באוקטובר?

בשאלה זו דנו אלכס צייטלין וד"ר תומר פרסיקו בפרק נוסף בסדרה "דילמות של מלחמה" בערוץ "באים אל הפרופסורים".

פרסיקו ציין את האירוניה בכך שבמשך שנים נחשבו היהודים לזרים במערב, ואילו היום הם נתפסים כהתגלמות הקולוניאליזם הלבן. הוא תיאר את האנטישמיות החדשה – שיש בה המשכיות עם אנטישמיות היסטורית – שמזינה את יחס הפרוגרסיבים לישראל:

"היהודים שוב צריכים לכפר על החטא הקדמון של העולם כולו. והיום החטא הזה הוא חטא הקולוניאליזם: ארה"ב, קנדה, דרום אמריקה – בכל המקומות האלה סילקו קולוניאליסטים לבנים את הילידים. ישראל אמורה לכפר על החטא הזה בשביל כולם. גם אם תושמד, או שיערפו בה ראשים או יאנסו בה נשים – זה יהיה טוב, כי היא צריכה לכפר על היותה כובשת לכאורה של ילידים."

לשאלתו של צייטלין האם על השמאל בישראל לעשות חשבון נפש, ואפילו לשקול להתחבר לגורמים ימניים בעולם, שתומכים בנו יותר, ענה פרסיקו שיתכן שדווקא ההפך הוא הנכון, ויהיה עלינו לחזור ולהתקרב לגורמים ליברליים רציניים בעולם:

"אסור לנו לשכוח שאנחנו מגיעים למלחמה הזאת אחרי חודשים קטסטרופליים מבחינת יחסיה הבינלאומיים של ישראל: המהפכה המשפטית, שרים שדיברו על מחיקת כפרים, פוליטיקאים שלעגו לארה"ב והתבטאו בגזענות. חלק ממה שאנחנו רואים היום זו תגובה לדברים האלה. אולי הגיע הזמן לסדר היום את הדיבור על תהליך שלום ועל סיום הכיבוש"