תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

דילמות של מלחמה עם הרב ד"ר שרגא בר-און: מדוע אנחנו הצודקים?

השאלה המתמדת - למי אפשר להאמין כשהוא אומר שהוא מוסרי - היא מחלה של הפוסט מודרניזם. כך טוען בר-און בשיחה עם אלכס צייטלין, ומנסה להוכיח שהצדק של מדינת ישראל במלחמתה מול חמאס איננו יחסי
שרגא בר־און, אלכס צייטלין
הרב ד"ר שרגא בר־און הוא סגן נשיא המכון, מנהל מרכז קוגוד למחקר והגות יהודית וישראלית ומנהל מרכז דוד הרטמן למצוינות אינטלקטואלית. מרצה לתלמוד ומחשבת-ישראל במרכז האקדמי שלם. במרכז דוד הרטמן אחראי בר-און על ההכשרות המתקדמות במכון: בית-המדרש לרבנות ישראלית, תוכנית עמיתי דוד הרטמן לפוסט-דוקטורט ותוכנית משכילות לדוקטורנטיות. מחקריו בתחום המחשבה והזהות היהודית עוסקים בקשת רחבה של תקופות ונושאים: בספרות הבית השני, במחשבת חז"ל, בספרות ימי הביניים, בספרות דור התחייה ובזהות יהודית בת-זמננו. ספריו ומחקריו רואים

אלכס צייטלין

11

בפרק חדש של "דילמות של מלחמה" בערוצו "באים אל הפרופסורים" מראיין אלכס צייטלין את הרב ד"ר שרגא בר און, ויחד הם מרחיבים את השאלה "מה הוא הומניזם", אשר עסקו בה בסרטון קודם באותו הנושא בערוץ. בשיחה הנוכחית מתמקד בר און בדיון על ההומניזם דווקא בהקשר של המלחמה הנוכחית בין ישראל לחמאס.

"ההנחה המובלעת של התפיסה ההומניסטית היא שבני אדם יותר דומים זה לזה מאשר שונים זה מזה, והדמיון שלהם נעוץ ברצון לעשות טוב," אמר בר און. "אבל כשמסתכלים לרוע בעיניים, אי אפשר שלא להטיל ספק בהנחה הזאת."

"אבל כולם טוענים שהם מוסריים," אמר צייטלין ושאל: "למה בעצם להאמין לך שהגירסה שלך של מוסריות היא הנכונה?"

את השאלה הזאת הגדיר בר און כמחלה תרבותית של הפוסט מודרניזם, שהפך את הכול לעניין יחסי,  ומתבייש לשאול את השאלה: אולי בכל זאת יש צד אחד שצודק, אולי בכל זאת יש אמת, ובמקרה הזה – אמת מוסרית.

מכאן ביקש בר און להוכיח שאין כאן עניין יחסי, וטען את הטענה הרדיקלית, שאי אפשר להטיל ספק בצדק שלנו במלחמה הנוכחית.

כאמור, זו היא שיחת המשך לשיחה שניהל אלכס צייטלין עם הרב ד"ר שרגא בר און על "קריסת הקונספציה ההומניסטית". בשיחה ההיא דיבר בר און על כך שהתבדתה התפיסה שמניחה שמעצם העובדה שכולנו בני אדם אפשר להסיק כי כולנו דומים ואף רוצים את אותם הדברים: "אחרי טבח שמחת תורה הבנו שלא כל בני האדם דומים. אנחנו עוד מנסים להגיד: 'הם חיות טרף. הם דאעש. הם נאצים. הם לא אנושיים. הבעיה היא שהם כן אנושיים. הם בני אדם, ועם זאת, הם לא בני אדם כמונו."

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics