"האדמו"ר מוויז'ניץ הורה ליהדות התורה: בלי פסקת ההתגברות – אין ממשלה". זו הכותרת שהופיעה אתמול ב-ynet. רוב הישראלים לא מבינים את המשפט הזה ובעיקר לא מבינים את משמעותו והשלכותיו על החיים שלהם.

מהי 'פסקת התגברות'? זו פסקה שעתידה להתווסף לחוק יסוד: החקיקה, לפיה חוק אשר יפסל על ידי בג"ץ יוכל לחזור ולהחקק בכנסת ובתנאי שיתמכו בו רוב חברי הכנסת, כלומר ברוב 'רגיל' של 61. בכך תגבר הכנסת על בית המשפט.

למה פסקה כזו מעניינת כל כך את האדמו"ר מוויזניץ'? בגלל רצונם של כלל החרדים לתת פטור מלא משירות צבאי לתלמידי ישיבות מעתה ועד עולם. כדי לאפשר את הפטור הזה יש לחוקק חוק שיקבע בפירוש שחרדים שתורתם אומנותם אינם חייבים לשרת בצבא. אלא שעד כה, כל פעם שהכנסת ניסתה לחוקק חוק כזה, הוא נדחה על ידי בית המשפט העליון בטענה הצודקת והברורה שהוא מנוגד לאחד העקרונות החשובים ביותר של כל מדינה – עקרון השוויון בפני החוק. אם קיימת בחוק חובה כלשהי היא חלה על כולם, על אחת כמה וכמה כשמדובר בחובה שיש בצדה סכנת חיים כמו השירות הצבאי. כאשר הכנסת מחוקקת חוק המוציא מן הכלל חברה שלמה, הדבר פוגע מהותית בעקרון הצדק הבסיסי – השוויון.

אולם מעתה, בזכות פסקת ההתגברות, הם יצליחו סוף סוף! פסקת ההתגברות תאפשר להם 'להתגבר' על פסיקת בג"ץ בעזרת הרוב העומד לרשותם בקואליציית נתניהו העתידית, ולשוב ולחוקק את החוק הפוטר אותם משירות צבאי כנגד החלטת בג"ץ ולקיים בזה, בצורה מעוותת, את דברי משה רבינו: "הַאַחֵיכֶם (שאינם חרדים) יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם (החרדים) תֵּשְׁבוּ פֹה (בישיבות)?" זוהי רק דוגמא אחת, כמובן.

למעשה, כל קואליציה שתהיה מעתה תוכל לחוקק כל חוק שיעלה על דעתה מבלי שלבית המשפט תהיה כל יכולת להתערב.

מלבד הכוונה המוצהרת של נציגי החברה החרדית לחוקק את הפטור משירות הבטחון, כבר הועלו הצעות נוספות לחקיקה של הכנסת, שיעקפו את הביקורת השיפוטית כגון: מתן חסינות לראש הממשלה ולשרים מהעמדה לדין; ביטול מצעדי הגאווה; סיפוח שטחי C מבלי להעניק זכויות אזרחיות לכלל התושבים הפלסטינים. בעתיד יכולים להופיע חוקים חדשים כגון: חוק לפיו כל מי שלומד בישיבה יהיה זכאי למשכורת בגובה השכר הממוצע במשק; חוק הקובע שרק יהודים יכולים לרכוש קרקעות או בתים במדינת ישראל; חוק האוסר על רכבים פרטיים לנסוע בשבת. לכל זה ידרשו רק 61 אצבעות. זוהי הפרה מוחלטת של האיזון בין הרשויות ושינוי כללי המשחק של החברה הישראלית.

כל קואליציה, בכל הרכב שלא יהיה לה, מעתה ועד עולם, תוכל לחוקק כל חוק שיעלה על דעתה מבלי שלבית המשפט תהיה כל יכולת להתערב.

כל האסונות הללו עלולים להתגלגל עלינו בעקבות פסקת ההתגברות, רק מתוך ההשקפה הנואלת ש'הרוב קובע' בכל רגע נתון וביכולתו לשנות את ערכיה של המדינה על חודו של קול. אך זוהי תפיסה שגויה, רדודה ומסוכנת של הרעיון הדמוקרטי המודרני. בבסיסו של הרעיון הדמוקרטי עומדים כמה עקרונות יסוד שבדרך כלל מעוגנים בחוקה או בחוקי יסוד. עקרונות אלו אינם ניתנים לשינוי אלא בהסכמה רחבה מאוד. במגילת העצמאות, שהתקבלה על ידי כל נציגי המפלגות שהקימו את המדינה נכתב כי ישראל "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". הדרך היחידה לשמור על הערכים המכוננים של מדינת ישראל היא על ידי הגבלת היכולת של נבחרי הציבור לשנות אותם בכל עת שיחפצו בכך.

כיוון שהכנסת תמיד מקבלת החלטות על פי הרוב, כיצד יכולה היא בעצמה להגביל את עצמה, להגביל את כוחו של הרוב? לשם כך קיימת הרשות השופטת, המחויבת לעקרונות הבסיסיים של המדינה ואינה תלויה במבנה הפוליטי המשתנה של הכנסת. כאשר הכנסת מחוקקת חוק הסותם את פיו של בית המשפט ומונע ממנו לעשות את תפקידו, אנחנו, כחברה, מאבדים את יכולת הבקרה והריסון. הרוב, כאן ועכשיו, יכול לבטל את הדמוקרטיה, או את היותה של ישראל מדינה יהודית או כל דבר אחר שיעלה על דעתו.

נחזור לחוק הגיוס. לימוד תורה הוא ערך חשוב מאוד במסורת היהודית. אך כבר חז"ל הזהירו אותנו שהתורה היא אמנם "עץ חיים למחזיקים בה", אך עלולה גם להפוך לסם המוות. תרופה יכולה לרפא ויכולה גם להרוג:

אמר ר' יהושע בן לוי: מאי דכתיב: 'וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' (דברים ד יד)? זכה – נעשית לו סם חיים, לא זכה – נעשית לו סם מיתה.יומא עב ב

כדי להציל את בחורי הישיבות מן הגיוס עלולה ממשלת נתניהו להקריב את ערכי היסוד של מדינת ישראל מכאן ולהבא. או אז תורת ישראל לא תגן עלינו ותציל אותנו אלא תפורר אותנו מבפנים ותסכן את יכולתנו לחיות כחברה הבנויה על הסכמות יסוד עקרוניות כמו צדק ושוויון.

כבר שמעתם את הפודקאסט החדש והמעמיק "במדינת היהודים"? הנה הוא כאן