תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

למען השם – פרק 31: או מקדש או יהדות

עם תחושת ההתעלות מכיבוש הר הבית, היתה הכרה שאין היתר הלכתי לעלות לשם. מאז, דברים השתנו. דב אלבוים מארח את מאיר קראוס שטוען שהקמת בית המקדש תהיה סוף היהדות שאנחנו מכירים
דב אלבוים הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן. אלבוים הוא סופר ועורך, חוקר יהדות בתחומים: מקרא, קבלה וחסידות. ממייסדי ה"ישיבות החילוניות" בישראל והיוזם והעורך הראשי של "תלמוד ישראלי על מגילת העצמאות". אלבוים הוא בוגר התכנית הבין-תחומית באוניברסיטת תל-אביב, והתמחותו האקדמית היא בפילוסופיה, בקבלה ובחסידות. הוא הוסמך לרבנות ישראלית מטעם בית המדרש לרבנות ישראלית של מכון הרטמן והמדרשה באורנים. אלבוים ערך והנחה במשך שנים ארוכות את תוכניות הטלויזיה " חוצה ישראל", "מקבלים שבת" ו"בין השמשות" ששודרו

מאיר קראוס

בשבוע הבא חל יום ירושלים, ואת פרק 31 בהסכת "למען השם" הקדיש דב אלבוים לשיחה עם אורחו, מאיר קראוס, מחבר הספר "לבא אל הקודש: יהדות או מקדש", החוקר את המגמה שהתחדשה בעשורים האחרונים, למימושו הפיזי של המקדש ממרחב השאיפות הדתיות.

בשיחתם, בחנו אלבוים וקראוס את מקומו של חזון בית המקדש במסורת היהודית לאורך הדורות, ואת התהליך שעבר על חלקים בחברה ובהנהגה הדתית בישראל, שהפכו בהדרגה את החזון לרצון קונקרטי – לראות בבניינו של בית המקדש ובהשבת עבודת הפולחן בו.

למען השם – פרק 30: האם לסכן חיילים כדי לחלץ גופות
למען השם – פרק 29: למדינת ישראל דרוש סולם
למען השם – פרק 28: ישראל 2024 – מה חסר במגילת העצמאות?

"הכל בירושלים נוגע במאבק הכוחות הדתי," פתח אלבוים את השיחה ואמר לקראוס שספרו "נוגע בלבת העניין: הסלע הזה בהר הבית, שהיהודים במשך אלפיים שנה התפללו וקיוו לחזור ולבנות בו את בית המקדש. עכשיו חזרו לארץ, ואמנם לא בנו עדיין את בית המקדש, אבל השאיפה לכך לא נעלמה."

אלבוים שאל את קראוס האם הוא עצמו, כיהודי אורתודוכסי המזכיר את המקדש בתפילותיו – אכן שואף לבניין המקדש?

את תשובתו קראוס פתח בזיכרון כפול: "בימים אחרי מלחמת ששת הימים, יחד עם תחושת הניצחון העילאית, היתה גם ודאות הלכתית שלהר הבית אסור לעלות."

אחר כך תיאר קראוס את תהליך השינוי ההדרגתי בתפיסה הזאת מאז כיבוש העיר העתיקה, תהליך שהוביל לכך שמאות רבנים חתמו על קול קורא לעלייה להר הבית במחצית השנייה של שנות ה-90.

"השינוי הזה לא קורה סתם," אמר קראוס. "ברור שבתשתית החוויה היהודית נמצא חזון המקדש. אנחנו מתפללים, לומדים, ארון הספרים היהודי עוסק בהיקף משמעותי בבית המקדש ובעבודתו.

"אבל מחשבה של דורות רבים הפכה את המקדש לסמל, ובעשורים האחרונים זה מתהפך: ורעיון המקדש הולך והופך לחזון שרבים רואים בו בר הגשמה."

"החזרה לארץ ישראל היא אתגר גדול," אמר אלבוים. "כי כמדינה ריבונית. באמת אפשר לדמיין תסריט שבו המדינה מכריעה שצריך לבנות מחדש את בית המקדש."

קראוס סיפר לאלבוים כי אמנם, רבנים מודרניים בעשורים האחרונים חלוקים בשאלה האם אפשר לדבר על הגשמת רעיון המקדש, והוסיף: "אבל על התוצאה הסופית יש הסכמה. יהיה בסוף מקדש."

"רק שזו תהיה דת אחרת משלנו," הדגיש קראוס. "תארו לכם שלא היתה כל מניעה. שהיו מתגברים על המניעה ההלכתית, ושאפילו לא היו שם מוסלמים – והיינו מקימים את בית המקדש. הדת הנוהגת שלנו הייתה משתנה כליל. כי מה זו עמידה לתפילה בבית הכנסת, מה זה להתעטף בטלית ותפילין כל יום, אם אפשר כבר לתת לכהן הגדול לעשות את עבודת הקרבות?

"אם נחזור לעבודת המקדש, המסורת היהודית הנוהגת שאנו מכירים וחיים אותה פשוט תיפרם."

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics