בספרו, "לבוא אל הקודש: יהדות או מקדש", פונה מאיר קראוס דווקא לרבנים המודעים לפער בין המצב המודרני לחזון המקדש, ומבקש לשכנע אותם שצריך להשיב את הפצצה הזו למקומה כסמל ולא כממשות

בראיון בעקבות כוונתו של השר בן גביר להגביל עליית ערבים להר במהלך הרמדאן אמר קראוס: "חייבים למקד את השיקולים בביטחון, ולא לנצל את המצב הבטחוני לטובת המאבק על השליטה בהר"

בהימנעות מעלייה להר הבית יש הכרה באנושיות האדם, וממילא גם בסופיותו, ובכך שקצרה ידו מלהשיג את הכול. על פי תפיסה זו, אי העלייה לאתר הקדוש היא הרבה יותר מאשר חישוב פוליטי או הלכתי

מנהיגי הציונות ראו בהר הבית מקום שבו הציונות הופכת לתנועה דתית משיחית. זה לא היה רגש אנטי־דתי שטחי, אלא הבנה שהעיר העתיקה כמרכז דתי מסכנת את הציונות כפי שהם תפשו אותה

השנה חל יום ירושלים למחרת "לילת אל קאדר", אחד הלילות האחרונים בחודש הרמדאן, בו מגיעים מאות אלפי מוסלמים להתפלל בהר הבית. מאיר קראוס סבור שזוהי הזדמנות לחשוב על ירושלים לא במונחים של בעלות וריבונות, אלא כמרכז רוחני המשותף לכל הדתות שבתוכו מתחולל דיאלוג בין דתי.

ראיון טלויזיוני בערוץ הכנסת על העצומה בנושא הר הבית

המחלוקות על הר הבית שבות ומאיימות להצית אש באזור כולו. שלוש נקודות מבט ישראליות ויהודיות מציעות התבוננות אחרת על קדושת המקום ומשמעות הריבונות עליו. פרופ' ישראל קנוהל מצביע על הגשמתו החלקית של חזון ישעיהו, פרופ' אלחנן ריינר מאיר את הרעיון העומד ביסוד העליה לרגל ופרופ' מנחם פיש מסביר שקדושתו של מקום אינה כרוכה בבעלות עליו