תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

"להבדיל בין חושך לאור": חמאס הוא הרשע המוחלט

מול אלפי מתפללים, הרבה אנג'לה בוכדל - מנהיגת אחת הקהילות היהודיות הגדולות בארה"ב - גינתה בחריפות אקדמאים ומנהיגים דתיים "שמשתמשים במילים כדי לייצר עמימות מוסרית, כשזו אינה קיימת"
אנג'לה בוכדל

אנג'לה בוכדל

אנג'לה בוכדל

"אין מילים. אין מילים. זה היה הפזמון החוזר שמשפחה וחברים השמיעו באוזניי כששאלתי לשלומם, בימים שאחרי מה שהתברר לכולנו בדיעבד כטבח הנורא ביותר של יהודים מאז השואה. אין מילים."

כך פתחה הרבה אנג'לה בוכדל את דבריה ב-Central Synagogue – מול אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר בעולם, שמונה כ-8,000 אנשים ונשים.

"בשבוע הנורא ההוא," אמרה בוכדל, "בדיוק עברנו מהקריאה בפרשת שעניינה מילים – 'דברים' – אל הפרשה המתארת תוהו ובוהו וחושך על פני תהום: עולם של אין מילים.

"ואז אלוהים בורא את העולם כולו במילים. אנו, העם היהודי, לא מחזיקים בעמדה המשתקפת מהביטוי האנגלי המפורסם 'מקלות יכולים לפצוע, אבל לא מילים'. גם היעדר מילים יש לו כוח. מפני שהוא מאפשר רוע, ותוהו.

"בשעה שישבתי המומה וכואבת מול המראות והאירועים, פצעו אותי המילים ששמעתי מכל מקום: מילים שתיארו לכאורה את מעשה הטבח האכזרי – מילים כמו 'התנגדות', 'דה-קלוניזציה' או 'לוחמי חופש'. מילים שהאדירו ואפילו חגגו את הטרור של חמאס. מילים שמצאו דרכים מעוותות להאשים את ישראל במתקפות המפלצתיות הללו.

"אבל מצערות באותה המידה היו האמירות העמומות, השתוקות של האנשים שמהם אנחנו מצפים להנהגה מוסרית: נשיאי אוניברסיטאות שלא הצליחו להגיד בפשטות – התוקפים היו טרוריסטים, הקורבנות היו יהודים.

"אני שייכת לקבוצה בין דתית של מנהיגים דתיים המייצגים את מרבית בתי הכנסת, הכנסיות והמסגדים בניו יורק.  השבוע ניסו מנהיגים בקבוצה זו לנסח הצהרה על מה שהתרחש בשמחת תורה, אבל הטיוטה נותרה ברמת הקלישאה: 'אנו סולידריים עם אנשי האזור. אנו קוראים לעצירת האלימות בארץ הקודש'. אחרי הרבה ניסיונות הלוך ושוב, בסופו של דבר הקבוצה הזו לא הצליחה לייצר הצהרה משותפת."

ביתם של היהודים

הרבה תקפה בחריפות מילים שנועדו, כדבריה, לייצר עמימות מוסרית במקום שזו איננה קיימת: "'גינוי מגעל האלימות', 'עצירת הטראומה הבין דורית' – לכל המילים האלה אני אומרת 'לא'! גם טראומה בין דורית היא לא הצדקה לרצח המוני וחטיפה של אזרחים! אקדמאים ומנהיגים דתיים יודעים מה כוחן של מילים! ממילים הם מתפרנסים! ובמקום לנקוט עמדה, ראינו שוב ושוב כיצד הם בוחרים במילים שיצרו הקבלות כוזבות, ורמזו לעמימות מוסרית אף שלא היתה כזו."

בהמשך דבריה ציינה בוכדל את דבריו הנחרצים והאמפתיים של הנשיא ביידן שהביאו אותה לדמעות. היא דרשה שכמוהו, לא יהיה איש שיעז לקשר בין מעשי חמאס לבין חתירת העם הפלסטיני לעצמאות, והביעה חוסר סבלנות קיצוני לכל מי שמכנה את הישראלים "קולוניאליסטים" ואמרה: "זה שקר. הריבונות של היהודים בחבל הארץ הזה היא בת אלפי שנים, ושיבת היהודים בעידן המודרני לביתם היחיד בעולם שונה מההשתלטות הקולוניאליסטית של עמים אחרים, שתמיד יכלו לחזור ולהתגורר במדינותיהם שלהם."

מוזמנים ומוזמנות לצפות בדרשה המלאה, שבסופה התכנסו עשרות חזנים וחזניות על הבימה לצדה לשירת "התקווה".

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics