מדינה פלסטינית או התיישבות מחודשת בעזה? כדי לנצח בוויכוח המדיני כולם שולפים את הקלף הביטחוני. "ההתנתקות" כך טען אריק שרון "טובה לביטחון". החזרה לגוש קטיף, טוענים היום אנשי ימין, טובה לביטחון. אך אלו אינן העמדות העקרוניות, אלא המסווה שלהם. למעשה, הוויכוח בחברה הישראלית אינו ביטחוני אלא ערכי ואידיאולוגי.
נתחיל בעמדה הקלאסית של השמאל הישראלי הציוני. על פי תפיסה זו, הקמת מדינה פלסטינית והפסקת הכיבוש הם שיביאו ביטחון לישראל. כך נטען בהסכמי אוסלו, וכך גם טענו מובילי ההתנתקות. אך אין זה המניע העמוק לעמדה זו. התכניות השונות לפי עקרון "שטחים תמורת שלום" לא עוצבו רק כדי לפתור אתגר ביטחוני, אלא כדי לתת מענה לאתגר הדמוגרפי.
ויש לשים לב – מצב דמוגרפי הוא 'בעיה' רק אם אתה מאמין בערכים מסוימים. עליך להאמין בעמדה הדמוקרטית הגורסת כי לא יתכן, לאורך זמן, מצב שבו אוכלוסייה המונה מיליוני בני-אדם נמצאת בשליטתך אך ללא זכויות אזרח המקובלות בחברה דמוקרטית. מאידך, עליך לרצות שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית שרוב אזרחיה הם יהודים. אם אלו הם ערכי היסוד, אזי נוצר 'בעיה': אי אפשר לספח את יהודה שומרון ולהעניק זכות בחירה לתושביה, דבר שיהפוך את ישראל למדינה שרוב אזרחיה אינם יהודים, וממילא היא לא תהיה עוד מדינה יהודית; מצד שני אי אפשר להמשיך לשלוט באזורים אלו לנצח מבלי לתת לפלסטינים זכות בחירה, מפני שמצב כזה נוגד באופן עמוק את ערכי הדמוקרטיה הבסיסיים. בעוד שאת הכיבוש הצבאי ניתן להצדיק מבחינה מוסרית, כל עוד הוא משרת מטרות ביטחוניות, הרי שלהתיישבות הקבע אין כל צידוק מוסרי. כל עוד לא הוחלה ריבונות על השטח, כזו הגוררת עמה מתן זכויות אזרח מלאות לתושבי האזור כולם, אין להתיישב באזור הנמצא ב"תפיסה לוחמתית".
שאלת הריבונות וזכויות האזרח היא זו שמבדילה, מנקודת מבט ישראלית, בין תושבי יהודה ושומרון הערבים לבין אזרחי ישראל הערבים. בעיניי רוב הפלסטינים, התומכים בחמאס (כפי שעולה בסקרים), אין כל הבדל כזה. מבחינתם ליהודים אין זכות לאומית להגדרה עצמית במזרח התיכון, וגם תושבי בארי ושדרות הם "מתנחלים". אין לצפות אפוא שהקמת מדינה פלסטינית ריבונית תביא להשלמה של הפלסטינים עם קיומה של מדינת ישראל. הטיעון היחיד התקף הוא הטיעון הפנימי היהודי-דמוקרטי, המבקש להיפטר מהעול המוסרי הכרוך בשליטה על עם זה. כמובן שטיעון זה אינו עומד במצב בו הקמתה של מדינה פלסטינית ריבונית תפגע בביטחון אזרחי ישראל, ולכן לפי שעה יש לדחות אפשרות זאת, לפעול ולקוות שבעתיד תוקם מדינה פלסטינית שתכיר במדינת ישראל ובזכותה לביטחון ותשלוט באופן אפקטיבי על כל אזרחיה. בינתיים, התקווה לשלום בעתיד (הרחוק, כך נראה) מחייבת הצהרה עקרונית בזכותם של הפלסטינים למדינה והימנעות מצעדים כמו התיישבות והחלת ריבונות, המקשים על תהליכים עתידיים של היפרדות לשתי מדינות.
נעבור לעמדות הימין האמוני-גאולי. הנה תרגיל מחשבתי: נניח שהפלסטינים היו טיבטים שוחרי שלום שלהם דרישה אחת בלבד – עצמאות וריבונות. האם הימין האמוני-גאולי היה מקבל זאת? התשובה היא לא. מפני שהמניע להתיישבות ביהודה ושומרון הוא האמונה שהריבונות היהודית על כל שטחי ארץ ישראל היא שלב מהותי של הגאולה המשיחית ולכן יש לקיימה בכל מצב ולא רק מטעמי ביטחון.
על פי תפיסה זו, מטרת ההתיישבות האזרחית ביהודה שומרון וחבל עזה היא שלב ראשון בניסיון להפוך את הכיבוש הצבאי, שהוא ארעי וזמני ביסודו, למצב קבע בלתי הפיך. צבא וחיילים ניתן להעביר ממקום למקום ללא קושי, לאור שיקולי ביטחון. אולם התיישבות של אזרחים אינה ניתנת להעברה בקלות שכזו. מאות אלפי מתיישבים ביהודה ושומרון יכריחו את מדינת ישראל להמשיך את השליטה באזור לנצח נצחים וימנעו את האפשרות להקמתה של מדינה פלסטינית, אף אם יוכח שהיא שוחרת שלום וביטחון. הריבונות ולא הביטחון הם המטרה של ההתיישבות. הנה דוגמא עכשווית ממש: האם היא הקמה מחדש של ישובי גוש קטיף תתרום לביטחון ישראל? אני מסופק. אך היא בוודאי תמנע כל פתרון רציונלי, גם כזה שמימושו אפשרי רק בעתיד הרחוק, שיבטיח את ביטחוננו וישחרר אותנו מהאחריות לפלסטינים ברצועת עזה.
זכותו של כל אדם לנקוט בעמדה אידיאולוגית ולפעול למימושה. אך אין זה ראוי להלבישה בכסות ביטחונית. ביטחון ישראל קודם לכל אידיאולוגיה וגובר הן על האמונה בפתרון שתי המדינות והן על האמונה בריבונות יהודית על כל חלקי ארץ ישראל. אידיאולוגיה משמאל במסווה של ביטחון פוגעת ביכולת שלנו לראות נכוחה את המציאות הקשה בה אנו נמצאים, ומספקת תשובות פשוטות מדי לשאלות מורכבות מדי. אידיאולוגיה מימין במסווה של ביטחון גורמת לנקיטת צעדים בלתי הפיכים שמונעים אפשרויות לתקווה לעתיד. עלינו להמשיך לפעול בכל דרך כדי להגן על ביטחוננו ולהמשיך לפעול, לקוות ולחלום שימצא הפתרון הנכון והמוסרי לסכסוך הדמים על הארץ הזו, כדי שנוכל לחיות כאן בשלום.
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו