תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

מסליחות לשיחות: הסוד של אדון הסליחות

הפיוט "אדון הסליחות" מציג את האלוהים כמי שמוכן למחול. בלי הידיעה שישנה אפשרות שהכישלונות שלנו יימחקו כליל - אין כל אפשרות לתהליך של תשובה
פרופ' מנחם לורברבוים הוא עמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן. הוא חבר במכון עוד משנות היווסדו, ועמד בראש בית המדרש של המכון. לורברבוים משמש כסגן דיקן למינויים בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב וכפרופסור לפילוסופיה יהודית. בעבר שימש כראש החוג לפילוסופיה יהודית, ראש החוג ללימודי התרבות העברית וכראש בית הספר לפילוסופיה. הוא מחבר הספרים "פוליטיקה וגבולות ההלכה" (יהדויות תשס"ו), ו"נוצחנו בנעימותו: תורת האלוהות כפואטיקה ביצירה היהודית האנדלוסית" (מכון בן צבי

סיורי הסליחות בוטלו? רוצים להיכנס לאווירת החגים? בכל יום נפרסם באתר מכון הרטמן ביצוע לפיוט מהסליחות וכן שיחה קצרצרה בעקבותיו. אחרי הביצוע הנפלא אתמול ל"בן אדם מה לך נרדם", היום בפרויקט "מסליחות לשיחות" שילוב של מזרח ומערב: "אוחילה לאל" המרטיט שמשתנה ל"אדון הסליחות" הקצבי. אחרי הפיוט, דברים מעוררי מחשבה מאת פרופ' מנחם לורברבוים. הנה חלק קטן מהם:

"אדון הסליחות, בוחן לבבות, גולה עמוקות. מה הופך את התכונות האלה לבסיס האפשרות של התשובה? הסוד העמוק של התשובה הוא היכולת להיוולד מחדש כבנאדם, להצליח להשתחרר מהכישלונות ומהאכזבות – כלפי עצמנו, כלפי קרובינו וכלפי האלוהים. ואם לא נאמין שהסליחה היא אפשרות, שאפשר להתקדם ממקום הנפילה, לא תיתכן תשובה".

על הפיוט:

מתוך אתר "הפיוט והתפילה": באמצעות הפיוט "אוחילה לאל" מבקש שליח הציבור רשות מה' לפתוח בתפילה. אצל הספרדים הוא מופיע לפני חזרת הש"ץ של תפילות מוסף של הימים הנוראים, ומיד לאחריו נאמרים שני פסוקים, כאשר הפסוק החותם את הפיוט – ה' שפתי תפתח… – הוא בעצם הפסוק הפותח את תפילת העמידה ובכך הוא מהווה חולית גישור בין פיוט ה"רשות" לבין תחילת חזרת הש"ץ.

שליח הציבור האשכנזי אומר את הפיוט קודם שהוא פותח באמירת פיוטי מלכויות, זכרונות ושופרות, באמצע תפילת מוסף של ראש השנה. 'הקדמה' זו מבשרת כי הגיע חלקה המרכזי של תפילה זו, שבה ישולבו תקיעות השופר.

"אדון הסליחות" הוא אחד הפיוטים העתיקים והידועים ביותר שהפך ברבות השנים לפיוט המזוהה ביותר עם מנהג הסליחות. מתחילת חודש אלול ועד ליום הכיפורים שרים בקהילות הספרדיות את הפיוט מדי יום בסדר הסליחות, בדרך כלל בשירה משותפת של החזן והקהל, ההולכת ומתעצמת מבית לבית.

מחברו של הפיוט אינו ידוע. הפיוט בנוי לפי סדר הא"ב וכל שורה משבחת ומתארת את האל ואת מעשיו. בין בית לבית חוזר הפזמון בבקשה פשוטה של סליחה ורחמים – חטאנו לפניך רחם עלינו. בניגוד למצופה המילים הללו מושרות בשמחה ובהתלהבות ולא מתוך צער ועצבות, שכן יש שמחה ונחמה בידיעה שקיים לאדם פתח לשוב בתשובה על מעשיו וכי האל הוא חנון ורחום, טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת, סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת, עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת.

הרכב מוזיקלי:
שירה ועיבוד מוזיקלי: הרב אורי קרויזר
עוד, קאנון ושירה: אלעד גבאי
גיטרה, כליט, הקשה ושירה: יהלה לחמיש
גיטרה ושירה: הרב שי זרחי

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics