סיורי הסליחות בוטלו? רוצים להיכנס לאווירת החגים? בכל יום נפרסם באתר מכון הרטמן ביצוע לפיוט מהסליחות וכן שיחה קצרצרה בעקבותיו. הפיוט הפותח את הפרויקט (ואת הסליחות בנוסחן הספרדי) הוא "בן אדם מה לך נרדם", ולאחריו מחשבה מאת ד"ר רונית עיר-שי, עמיתת מחקר במכון הרטמן. להלן חלק מדבריה:
"אחד הזיכרונות היותר חזקים מימי ילדותי הוא ההשכמה לסליחות לפנות בוקר. כבר כילדה הרגשתי שיש כאן משהו חזק, ששווה לקום עבורו. היו שם רטט של קדושה, שמחה שהגענו לפתחה של עוד שנה, ועצבות של חשבון נפש. הכל התערבב ביחד.
"הסליחות מתחילות בפיוט 'בן אדם מה לך נרדם', וכנערה ראיתי בפיוט הכנה הולמת לימים הנוראים. ראיתי בו קריאה להתעוררות אישית, אבל לא קראתי בו קריאה אחרת, אולי חתרנית יותר. היום אני רוצה להציע קריאה כזו. לצד הקריאה האישית, אני מזהה בפיוט קריאת התעוררות לחברה נרדמת, לחברה השבויה בדפוסים הישנים שלה.
"זוהי קריאה לחברה לכל פחות להבחין בכך שהיא רדומה: חוסר היכולת לזהות, או לאתגר, את הדפוסים הקיימים, הקבלה שלהם כמובנים מאליהם, כחוק טבע או ככורח המציאות, זהו סוג של תרדמה נוראה, שאינה מאפשרת שינוי.
"דפוסים של ההגמוניה השלטת מסווים את עצמם כ'אובייקטיבים' או 'ניטרליים'. הם שקופים, הם מרדימים אותנו. גורמים לנו לחשוב שמה שהיה זה טוב ונכון, וראוי שימשיך. השלב הראשון, כמו שמציע הפיוט הוא להתעורר מהתרדמה. להבחין בכך שאנחנו לא שמים לב מה באמת מסתתר מאחורי דפוסי חיים נורמטיביים, ולא מתעוררים לשאול האם הם באמת ממשיכים לשרת אותנו, או שאולי כדאי להחליף אותם".
מתוך אתר "הפיוט והתפילה": הפיוט "בן אדם מה לך נרדם" פותח את סדר הסליחות לפי נוסח עדות המזרח, הנוהגים לקום באשמורת השחר לאמירת סליחות במשך כל חודש אלול. אלו המלים הראשונות אתן נפגש האדם הקם משנתו ומגיע אל בית הכנסת: בֶּן אָדָם, מַה לְּךָ נִרְדָּם – קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים! בשכונות הירושלמיות הותיקות זכורים לטוב גבאי בתי הכנסת שהיו מסתובבים עוד טרם עלה השחר בין בתי המתפללים, דופקים על התריסים ומאיצים בהם לקום לסליחות: ס-לי-חות! לא עת לשקוע בשינה.
המשורר קורא לאדם לקום, להתעורר – לא רק מהשינה הפיזית, הממשית, אלא בעיקר מן התרדמה הרוחנית שקל מאד לשקוע בתוכה. השינה מסמלת את האדם השקוע בעצמיותו, בחומר, בחטא, לעומת מצב הערוּת המסמל את האדם המודע, המחפש ומבקש את קרבת האל ומצוי בבחינה עצמית של מקומו ומעשיו בעולם.
הפיוט פותח במילה בֶּן אָדָם ומסיים בכינוי הקב"ה בשם אדנוּת – אֲדֹנָי. בכך מעצים המשורר את הפער שבין האדם, שמן האדמה לוקח, הקרוץ חומר, ובין האל – אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים. אולם בין שני הקצוות הללו של האדם החוטא ושל האל אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים נפרשת בשיר הדרך להתקרב אל האל ולצמצם את הפער הזה – מצד אחד עמידתו של האדם החוטא מול האל בוידוי על חטאיו, האדם המתעורר לתשובה ומצד שני הקב"ה המרחם על בניו כאב: הַמְרַחֵם הוּא יְרַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.
הרכב מוזיקלי:
שירה ועיבוד מוזיקלי: הרב אורי קרויזר
עוד, קאנון ושירה: אלעד גבאי
גיטרה, כליט, הקשה ושירה: יהלה לחמיש
גיטרה ושירה: הרב שי זרחי
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
