מפסיקות בתי המשפט עולה כי הפרדה פוגעת בזכויות יסוד, בוודאי כשהיא במרחב הציבורי, ולכן "רשות מקומית צריכה להיזהר ולצמצם מאוד את ההיתר לכך, ולהראות שזו פגיעה זמנית, מידתית ומנומקת"

אם מלחמת ששת הימים הייתה קו פרשת מים מדיני-בטחוני, הרי שמלחמת יום כיפור הייתה קו פרשת מים פנימי: המרכז הישראלי נשבר, ומימין ומשמאל הקצינו האליטות ונכנסו למאבק מתמיד וקשה שנמשך עד היום

במרכזו של ספר יונה לא עומדות שאלת הנבואה, יחס האל לישראל ולאומות או תקפותה של תשובת אנשי נינווה. זהו סיפור חיפושה של הנשמה אחר מקורה האלוהי, והוא קורא לאדם לחדול מהבריחה המתמדת

מה היא "תשובה"? לאן שבים - לאלוהים, או לעצמנו? האם תיתכן מחיקת חטא מן העבר? ואם הזמן נע מהעבר אל ההווה - איך אפשר "לשוב" בו? פרופ' שגיא מול השאלות הפילוסופיות העולות ממושג התשובה

קיים מתח מובנה בין המסורות הליברליות לבין אלה הלא-ליברליות. איך חברה אזרחית מתמודדת עם זה? הרווח הגדול מאירועי החודשים האחרונים הוא שהם הצמיחו בישראל אזרחות טובה ועמוקה יותר

על פי הנביא זכריה, ההגעה של עם ישראל בחזרה לארצו איננה כיבוש האדמה לשם ניצול משאביה לטובתנו אנו, אלא שחרור אדמת ישראל לטובת העולם כולו

המהפכה המקראית, שבמקום לראות בחטא פגם חסר תקנה בסדר העולם, התוותה דרכים אנושיות ואישיות לתיקון, העומקה עוד בספרות חז"ל: עתה האדם עומד במוקד ותיקונו העצמי הוא תכלית התשובה

במקרא צמח בהדרגה רעיון הכפרה, כדרך לתיקון מה שנתפס קודם לכן כחסר-תקנה, כפגיעה בסדר העולם. רעיון התשובה, שהופיע לאחר מכן, הציע תיקון אישי יותר

האם החטא הוא פגם בסדר העולם, שכבד מכוחו של בן אנוש לתקן, או שחטא הוא פגם סובייקטיבי, שחובה על האדם לתקנו? פרופ' אבי שגיא בוחן את המהפכה שחוללו חז"ל במושגי החטא והתיקון

יונה הנביא בורח מפני האלוהים, אבל בסוף מוצא אותו. וזה קורה לו לא מתוך הודאה בטעות, אלא מתוך רצון בחיבור פשוט. ויש לנו מה ללמוד מכך גם בקשרים שבין אדם לחברו

בהפטרה שבחרו חז"ל ליום כיפור ניכר שינוי משמעותי במהותו של המועד: הוא הופך מיום של צום, תפילה וריטואלים ליום שמציין תהליך עבודה עמוק וחשבון נפש

איך מעצבים הלוחות שניתנו ביום כיפור את המסורת? ומה אפשר ללמוד מהם על תפקידו של האדם? זרקור על היבט נוסף של היום הקדוש

בשיר "סדר העבודה" של ישי ריבו יש דרשה שמציעה את האפשרות שאלוהים שם, שומע ואולי עונה, זוכר, מרחם ומחיש ישועות. המלצה לעבודה אישית, לקראת עבודת השם ביום הכיפורים

להתפלל יחד מרחוק, להרגיש קרוב: קהילת ציון ובית המדרש לרבנות ישראלית מזמינים אתכן ואתכם להצטרף לתפילות הימים הנוראים. לחצו על הנגן לפני החג - והתפילות המוקלטות ינוגנו בזמנן

אלי ויזל עסק בקושי להמשיך ולהתפלל בתוך אימי השואה ולאחריה. באופן מפתיע, אחד ממאמריו מגלה דמיון לתפיסה המסורתית, הרואה בתפילה הצטרפות לשרשרת הדורות יותר מאשר פנייה לאלוהים

לא צימאון רגשי, לא תשוקה אל המעבר ולא מיסטיקה – האלוהים של הרב אברהם יהושע השל מחזר אחר האדם ודורש ממנו להתעלות. והאדם? עליו להיענות לפנייה ולהיטהר אל מול האל, וכן אל מול חבריו שלו

להתפלל יחד מרחוק, להרגיש קרוב: קהילת ציון ובית המדרש לרבנות ישראלית מזמינים אתכן ואתכם להצטרף לתפילות הימים הנוראים. לחצו על הנגן לפני החג - והתפילות המוקלטות ינוגנו בזמנן

כמו בתפילות יום הכיפורים, סדרת "מסליחות לשיחות" מסתיימת עם הפיוט "אל נורא עלילה" ועם פרשנות מפתיעה ואמיצה למילותיו, שמציגה הרבה תמר אלעד-אפלבום

ארבעים יום וארבעים לילה אחרי עגל הזהב ושבירת הלוחות, ישנה התגלות מחודשת של האלוהים כארך אפיים, רב חסד, נושא עוון ופשע. מודל חדש של אחריות ותקווה קם