האיסור לשאת את שם האלוהים לשווא איננו איסור לשוני סתמי: זוהי הבטחה מותנית לעם הנושא את שמו, כי נמצא בו משמעות ותוחלת, בתנאי שניזהר שלא לפגוע בערכי "המותג", אלא נדאג לשאתו כמקור של ברכה

חברה שאין בה מחסומים בפני התאווה היא חברה שבה הזולת נתפס כאמצעי למטרה, ורק בעלי הכוח שולטים בה. בדיוק בגלל זה צריכים הגבלות על התאווה