הרבה תמר אלעד-אפלבום שוחחה עם נורית קנטי בפרק הבכורה של פודקאסט חדש – "שיחות על יהדות ישראלית". הפודקאסט מוקדש להכרת קהילות מגוונות וייחודיות, סגנונות שונים של יהדות, ומנהיגים ומנהיגות מיוחדים, שכולם יחד מייצגים את המימוש היהודי האפשרי, ולאו דווקא האורתודוקסי בישראל.
אלעד-אפלבום סיפרה על בית הכנסת ציון, שאותו ייסדה ושהיא מכהנת בו כרבה, ועל בית המדרש לרבנות ישראלית של מכון הרטמן והמדרשה באורנים, שהיא גם בין מייסדיו ומוביליו.
אלעד-אפלבום דיברה על כך שהקהילה ב"ציון" עשויה מנשים ואנשים מכל ההשקפות וכל אורחות החיים, שהחליטו לבוא "כמו שהם" ולחיות ביחד את הישראליות שלהם, תוך שהם נרתמים לא רק לעשייתם בתוך הקהילה פנימה, אלא גם החוצה, לעניי העיר ירושלים.
ולא רק ירושלים. הקהילה אימצה 500 מבקשי מקלט שהגיעו לארץ ללא משפחה, ואלעד-אפלבום רואה בעשייה זו מימוש של חזונו של הרצל, שחלם על ירושלים של בתי תמחוי ובתי חולים ויהודים שעסוקים בפעילות של צדק וצדקה בשם היהודיות שלהם.
בתשובה לשאלות של קנטי על בית המדרש לרבנות ישראלית במכון הרטמן תיארה אלעד-אפלבום מקום שאליו מגיעים מנהיגי קהילות ותיקים, רבנים, רבות ורבניות מכל הזרמים: חרדים, ציונים-דתיים, חילונים, מזרחיים, מסורתיים רפורמים, קונסרבטיבים ועוד סוגי הגדרות אחרים של רבנים ומובילי קהילות.
באשר לאווירה ברחובות בישראל היום, אלעד-אפלבום תיארה את הימים האלה כ"תקופה חשובה, שרק אנחנו נחליט אם היא אֶבֶל או חופה.
"כל מנהיג היום, וכל מנהיגה, צריכים להחליט האם הם יתרמו לפיצול או לחיבור בחברה הישראלית. המטרה שלנו זה לעשות רבנות שמחברת, בקהילה שמכבדת. ולא רק בדיבורים, אלא במעשים.
"התקשורת והפוליטיקה מאוד מדגישות את הנפרד," היא אמרה. "אבל ביום-יום, רוב בני אדם מאוד עסוקים בלרקום את המשותף."
מוזמנים ומוזמנות להאזין לראיון המלא.
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
