תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

מאות בכנס 'ברית אמונים' למניעת פגיעות מיניות: "לעיתים, הערכים מסייעים לפוגעים"

איך קורה שדווקא הנהגה רוחנית, שממנה מצפים לניקיון כפיים, הופכת לפוגענית? ואיך מונעים מערכים כמו "אמונת חכמים" או "לשון הרע" לאפשר פגיעות או את השתקתן? רשמים מהכנס שנערך במכון הרטמן
צילום: הילה שילוני
צילום: הילה שילוני

מאות משתתפות ומשתתפים – רבות, רבנים ורבניות, אנשי טיפול, וחברי ועדות מוגנות בקהילות ובאירגונים – השתתפו בשבוע שעבר בכנס ההשקה של יוזמת "ברית אמונים" למוגנות ריגשית ומינית בקהילות ישראל שנערך במכון הרטמן. הנוכחים שמעו את עדויותיהם של נפגעות ונפגעים, האזינו למומחי טיפול ולראשות קהילות שהתמודדו עם הסוגיה, ושוחחו על כלים, מנגנונים ותהליכים רלוונטיים. הכנס היה בבחינת הכרזת כוונות, לקראת המשך עבודה שמטרתה להעמיק ולהרחיב את העיסוק בנושא, על כל רבדיו.

הכנס נפתח בהצהרת כוונות של מובילות ומובילי המיזם: הרבה תמר אלעד אפלבום (רבנות ישראלית וקהילת ציון), הרבנית שרה סגל כץ (מרכז גלויה ורבנות ישראלית) והרב צביקי פליישמן ('לא תשתוק') וכן בדברים של לימור רובין ויותם ברום, העומדים בראש קרן "האני" ואירגון "פנים", התומכים רעיונית וכספית במיזם.

"אין מקום, אין מוסד, שפנוי מכאב שגרמו בו פוגעים… ואין כאן אדם שבמהלך רצון אמיתי לעזור לא עשה טעויות", אמרה הרבה אלעד-אפלבום, מיוזמות הכנס.

הרב ד"ר דניאל הרטמן: "לעיתים אנו משתמשים בכוח לא לברכה אלא לקללה". צילום: הילה שילוני
הרב ד"ר דניאל הרטמן: "לעיתים אנו משתמשים בכוח לא לברכה אלא לקללה". צילום: הילה שילוני

נשיא מכון הרטמן, הרב דניאל הרטמן, אמר: "החטא הקדמון שלנו, מספר בראשית, הוא שלעיתים אנו משתמשים בכוח לא לברכה אלא לקללה, לא לבנות אלא לשלוט. ארצנו מלאה בחמס, מלאה בגאווה שהכוח נותן לנו. תהליך התיקון יקרה כשניתן דין וחשבון, כל אחד ואחד מאיתנו, על השימוש בכוח להרע".

שערי פגיעה

לאחרי דברי הפתיחה, הכנס עבר להרצאות ופאנלים בעניין המרכזי.  ראש תחום קהילות במרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בתל אביב, יונינה פלנברג, אמרה: "בקהילות אידיאולוגיות ישנם 'שערי פגיעה' – מרכיבים ומאפיינים קהילתיים וחברתיים, שהם-הם המאפשרים לפוגעים לפגוע, לפגיעה להתרחש, ומונעים את הדיווח והטיפול בהתאם. שערי פגיעה קיימים בכל סוגי החברות ומגוון הקהילות. ערכים חיוביים ונהדרים כמו כיבוד אב ואם, עזרה לזולת, אמונת חכמים, איסור לשון הרע – עלולים לשמש שער לתופעות קשות. כשאנו מחנכים לערכים, עלינו לחנך גם להסתייגויות והמגבלות".

בהמשך נערך פאנל שחבריו סיפרו על הפגיעות שחוו בקהילה, דווקא בידי ההנהגה הרוחנית שממנה ציפו ליושרה וניקיון כפיים. הפגיעה אף התעצמה כאשר פניותיהם לחברים וחברות בקהילה נתקלו בחומה של חוסר אמון, האשמה והתעלמות. בסיום המושב עלו בזה אחר זו שורה של מנהיגים ומנהיגות רוחניים וקראו שירה שנכתבה בעקבות פגיעה. ההאזנה המחישה לכל הנוכחים את עוצמת הכאב שנגרם מטשטוש גבולות, כוחנות, אלימות והתעלמות במרחבים הללו.

מנהיגים ומנהיגות רוחניים קראו שירה שנכתבה בעקבות פגיעה. צילום: הילה שילוני
מנהיגים ומנהיגות רוחניים קראו שירה שנכתבה בעקבות פגיעה. צילום: הילה שילוני

רבות, רבניות ורבנים מקשת הזרמים והעדות התייחסו לנושא מנקודת מבטם. אשת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי קראה: "שנים ייחלתי שהציבור יבין שזו בעיה של הציבור. לא המשטרה, לא החוק, לא בית המשפט ואפילו לא ההלכה יעזרו. הדבר היחיד שיעזור הוא שיח ציבורי חד משמעי המגנה את הפגיעות, ומבין שאין מקום לחיפוי על הפוגעים".

הרבנית דבורה עברון, מנהלת כולל דעה, אמרה כי "ביחסים בין רב, רבנית, רבה לבין חבר או חברה בקהילתו יש חיבור של אינטימיות, כוח וסמכות. החיבור הזה יכול ליצור דברים מאוד טובים, ובאותה עוצמה יכול להפיל לבורות מאוד עמוקים. חשוב שבתהליכי הכשרה לרבנות ניתן לפרחי הרבנות ידע, אך חשוב עוד יותר שנסייע להם לעצב אישיות רבנית שתהיה מודעת לסכנות אלה".

בנוסף, חברי הנהגה של קהילות ומוסדות חינוכיים שיתפו בעבודה הנעשית כדי להסדיר ולמסד תקנונים ומבנים אירגוניים שימנעו מראש מקרים של פגיעה, וייתנו מענה במקרה הצורך.

מממנים נאמנים

בסוף הכנס הוצגו יעדים להמשך: קורסי הכשרה של "נאמני מוגנות" לנציגי ארגונים ונציגי קהילות, ניהול שולחן עגול רב-ארגוני ורב-זרמי על אתיקה בהנהגה והגעה לנוסח אמנה מוסכם.

מי שמוצא עניין וחשיבות גדולה במיזם מוזמן לחתום ולהצטרף לברית אמונים ההולכת ומתהווה. עדכונים והזמנות יישלחו למצטרפים. ניתן לקרוא מידע נוסף על המיזם באתר גלויה, כולל ראיונות, שירים, תפילות, מאמרים וכתבות.

התפילה המיוחדת שכתבה ד״ר ליאור זקס שמואלי לכבוד המיזם ויום העיון חתמה את האירוע, והבקשה עדיין נוכחת:

״…שֶׁהַמֶּרְחָב בֵּינֵינוּ יִהְיֶה בָּטוּחַ, מוּגָן, וְנָקִי לִיצֹר שִׂיחַ וִיצִירָה מֵיטִיבִים וּתְחוּמִים –

שֶׁאֵין בָּהֶם הֲפָרָה שֶׁל הַגְּבוּל הַשּׁוֹמֵר כָּל אֶחָד וְאַחַת אָהוּב וַאֲהוּבָה בְּעֵינֵי עַצְמָהּ, זוּלָתָהּ וֶאֱלֹהֶיהָ.

אִם חָלִילָה יוּפַר אוֹ יִפָּגַע הַכָּבוֹד אוֹ הַגְּבוּל שֶׁנֵּדַע כִּיחִידִים וְכִקְהִלָּה לְהַקְשִׁיב לְסִימָן, לִרְאוֹת אֶת הָאוֹת, וְלִפְעֹל מִבְּלִי הִסּוּס וּבְעָצְמָה לְתִקּוּן מָלֵא שֶׁל כָּל הֶרֶס וְעַוְלָה, לְרִפּוּי שֶׁל כָּל לֵב שָׁבוּר, לְהַזְקָפַת הַכָּפוּף, לְצִמְצוּם הַפֶּשַׁע וְהַכְּאֵב, וּלְהַעֲצָמָה שֶׁל הַטּוֹב".

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics