אפרים הלוי בכנס "ראוי לציון": "כשחילצנו את יהודי סוריה ואיראן, לא בדקנו את יהדותם"

בכנס של המרכז ליהדות ומדינה שדן בחוק השבות השתתפו חוקרים וחוקרות מהמכון לצד פוליטיקאים ואנשי שטח לדיון באחת משאלות היסוד של המרכז: מיהו יהודי בחקיקה הישראלית

כנס "ראוי לציון" בנושא חוק השבות נערך אתמול (18.7.22) במכון שלום הרטמן בהשתתפות שרים, ח"כים ופעילים חברתיים. בין המשתתפים היו השר אלעזר שטרן (יש עתיד), ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ), ח"כ אלינה ברדץ'-יאלוב (ישראל ביתנו), ח"כ אלון טל (כחול לבן), ח"כ יום-טוב כלפון (ימינה), חכ"ל מיכל קוטלר-וונש, הרב ד"ר דניאל הרטמן, ד"ר חנה פנחסי, עו"ד אנה רובינזון גורביץ ועוד. במהלך הכנס הוצג נייר המדיניות של המרכז בנושא חוק השבות.

הרב ד"ר דניאל הרטמן: "כשמחוקקים חוק עלינו להיות קשובים לכל העם היהודי בעולם."
הרב ד"ר דניאל הרטמן: "כשמחוקקים חוק עלינו להיות קשובים לכל העם היהודי בעולם."

שר המודיעין אלעזר שטרן: "המרחב האמיתי של הדיון הוא בין האדם המצהיר בתום לב לבין גיור כהלכה. אם יאומץ ביטול סעיף הנכד זה יפגע בחבר העמים אבל גם ביהודי ארצות הברית וכלל יהדות התפוצות. השאלה היא איך נצליח למנוע את הרחבת הקרע בעולם היהודי. הלוואי והדיון על סעיף הנכד היה דיון אמיתי. מדובר בדיון שהוא רחב מחוק השבות. הדיון הוא על מי יש לו הזכות היום להיות חלק משמעותי בתוך העם היהודי".

בפתח הכנס אמר הרב ד"ר דניאל הרטמן, נשיא מכון הרטמן: "חוק השבות אמנם מנוסח קצר, אבל כמו ששיר מנוסח קצר – בפשטות שלו הוא מעצב ומשקף חזון של החברה והיהדות שלנו. החזון הזה הוא שמדינת ישראל לא מעניקה אזרחות אלא מחלקת אזרחות. אנחנו לא אדוני האזרחות אלא שומרי האזרחות, ולכן כשמחוקקים חוק עלינו להיות קשובים לכל העם היהודי בעולם. מדינת ישראל היא לא בית כנסת, ויהדות היא לא רכושה של מפלגה". הרטמן העלה את השאלה: האם נכון היה לפתוח את הדיון הציבורי והפוליטי בהגדרת החוק מחדש, ומאחר שדיון זה כבר נפתח, מה ההזדמנויות והנזקים שהוא מביא איתו?

עו"ד אנה רובינזון גורביץ' נדרשה לשאלת חוויית העולים החדשים המוגדרים כ"חסרי דת". "עלינו להגדיר אותם אחרת. לא להשאיר חלל במקום של הזהות. אפשר לקרוא להם גם 'יהודים שלא על פי ההלכה'."

עו"ד אנה רובינזון גורביץ. צילומים: בועז פרלשטיין
עו"ד אנה רובינזון גורביץ. צילומים: בועז פרלשטיין

ח"כ אלינה ברדץ'-יאלוב דיברה על ביטול סעיף הנכד כפגיעה כואבת במיוחד באנשים שעדיין חיים במדינות ברית המועצות לשעבר, שמגדירים את עצמם כחלק מקולקטיב יהודי, והיותם חלק מהקולטיב הזה מושתת במידה רבה על כך שיש להם הזכות לעלות למדינת ישראל לפי חוק השבות.

ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי: "כולנו שותפים לגירוש של יהודי אוקראינה המבקשים כאן מקלט."
ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי: "כולנו שותפים לגירוש של יהודי אוקראינה המבקשים כאן מקלט."

ח"כ צביקה האוזר אמר: "עתידנו כמדינה מפותחת תלוי בכך שמדינת ישראל תמשיך לקלוט עלייה. אנחנו חייבים לנצל את ההזדמנות ולהביא לגל עלייה משמעותי עם כל ההטבות וההקלות של פתיחת שערים, ולא כמו העת הנוכחית של סגירת שערים. יש כ-600 אלף זכאי חוק השבות ברוסיה, ו-250 אלף באוקראינה, ואנו נמצאים בסדרי גודל של קרוב למיליון איש באירופה שאפשר להביא לכאן. כמו כן, אני מאמין שאפשר להביא בעשור הקרוב כמילון אנשים מארה"ב. אם נקלוט כמות כזו, ישראל תראה אחרת. רק אחרי שנבין שזו משימתנו הלאומית, נוכל בנחת לשייף הגדרות וחוקים". כמו כן הדגיש ח"כ האוזר, כי את הדיון המחודש בחוק השבות יש לראות דווקא בחיוב, מפני שהוא למעשה מאפשר להפוך אותו לחוק יסוד.

מנחת הדיון, ד"ר עירית עופר שטרק ומנהל המרכז ליהדות ומדינה תני פרנק.
מנחת הדיון, ד"ר עירית עופר שטרק ומנהל המרכז ליהדות ומדינה תני פרנק.

תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה אמר: "צריך להכיר בכך שחוק השבות שווה לכל הפחות דיון מחודש. הקולקטיב היהודי מתעצב מחדש לנגד עינינו ואסור לנו לפספס את ההזדמנות להכיר בכך, גם באופן חוקי." במאמר שכתב לעיתון "מקור ראשון" מרחיב פרנק את הדברים.

"המרכז ליהדות ומדינה" מבית מכון הרטמן משמש כתובת למקבלי ההחלטות בכל נושא שעל סדר היום בתחום יהדות ומדינה, ופועל להביא לשינוי המדיניות הקיימת באמצעות ביסוס רעיונות וכיווני מדיניות חדשים. מטרת המרכז היא לעצב מדיניות חדשה בתחומי הליבה של יחסי יהדות ומדינה בישראל, בהם גם שאלת "מיהו יהודי".

הכנס נערך מול קהל, ושודר בלייב בפייסבוק ובאתר המכון.

השארת תגובה