אם ה-7.10 החזירה את האזרח הצברי לרגע הגיוס של אבותיו, החייל העולה חזר למיתוס אחר: של סבו וסבתו, שנלחמו במלחמת העולם השנייה בצבא האדום, וזכרם נעלם כמו זכר שואת יהודי בריה"מ בכלל

הפחד הפונדמנטליסטי-לאומני מהאשוח של הנובי גוד מוצדק: הוא אכן מסמל אופציה אוניברסליסטית שבזה להתבדלות קנאית ולכפייה מאחידה של "מסורת" וגם ברוסיה הוא נתפס בעבר כחג זר ומוזר

בפסח אנחנו יכולים כבר לדבר אפילו בנוסטלגיה על יציאת מצרַים. ד"ר אלסנדרה מנדלבום קופייב טוענת שהחירות קשורה מהותית לדיבור, ושואלת: מה כדאי ללמוד דווקא מהגמגום של משה, שנותר מחוץ להגדה?

מיליון איש הגיעו לישראל מבריה"מ, והשיחה על המשמעות היהודית של עלייתם נעשית לרוב עליהם ולא איתם. יותר שואלים: האם אתם יהודים? ופחות מדי - מהי יהדותכם זו, שיכלה אפילו לתופת הקומוניסטי?

עד לפני שלושים שנה במדינות בריה"מ לשעבר היהדות עברה גם דרך האב – הן כזהות אישית והן בגלל אנטישמיות חברתית וממסדית. התעלמות מהפער הזה בין הלכה ובין הזהות העצמית של אנשים היא הבעיה

פוטין הניח לחברה האזרחית לשגשג תרבותית, כל עוד לא יצאו נגד כוחו הפוליטי. גם היהודים שיתפו פעולה עם ההסכם הלא כתוב הזה, והמלחמה באוקראינה וקריסת החברה האזרחית מחייבות כעת חשבון נפש

בנובי גוד הזה לא ארדוף אחרי חבריי הדתיים עם מאכלי דג במיונז, ואמכור לישראלים חג מתקתק. אני מסרבת להיות הטפט המנצנץ בחדר שבו נחתמים כרגע הסכמים שמבזים אותי ואת בני ובנות העלייה שלי

בת למשפחה שומרת מצוות במחתרת במוסקבה, בת למשפחת חלוצים חילונית שחיפשה את הפן היהודי בתקומת הארץ נפגשו לדבר ב"כאן 11" על המסעות הלאומיים הגדולים ועל אלה הכי פרטיים

דימוי ומציאות של יהודי ברית המועצות בעיני השלטונות, מדינת ישראל ועצמם

המאבק למען יהודי ברית-המועצות כסוגיה דיאלקטית של המלחמה הקרה

בכנס של המרכז ליהדות ומדינה שדן בחוק השבות השתתפו חוקרים וחוקרות מהמכון לצד פוליטיקאים ואנשי שטח לדיון באחת משאלות היסוד של המרכז: מיהו יהודי בחקיקה הישראלית

הקלטה מלאה של הכנס

איך הפכה הקהילה היהודית בברית המועצות, שממנה באתי, לרבבות מהנדסים ופסנתרניות שמצטטים את פושקין ולרמנטוב, ולא יודעים את שמע ישראל? ומה בכל זאת נשמר אצלנו?

מסע העלייה של יהודי ברית המועצות לשעבר

פרספקטיבה ישראלית ואמריקאית על מאבקם של יהודי ברית המועצות, אז והיום