תמכו בנו
מסליחות לשיחות: חוזרים לידיים של אבא
אפשר לקרוא את השורות של הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר" כתיאור של חוסר אונים ותלות מוחלטת, אבל אפשר גם להכיר את היחסים שבין היוצר לחומר - ואז לקרוא את הפיוט מפריזמה אחרת

סיורי הסליחות בוטלו? רוצים להיכנס לאווירת החגים? בכל יום נפרסם באתר מכון הרטמן ביצוע לפיוט מהסליחות וכן שיחה קצרצרה בעקבותיו. והפעם, הפיוט האהוב "כי הנה כחומר" ודברים מעוררי השראה מאת הרב דני סגל שמביט על מילות הפיוט מזווית חדשה. הנה חלק קטן מדבריו:

"'כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר. כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר, לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר'. לכאורה הפיוט הזה מציג מצב שבו אנו נתונים לחלוטין לחסדו של האל, והוא יעשה בנו ככל העולה על רוחו. תלות מוחלטת.

"לאורך כל חודש אלול וכן בחגי תשרי, אנו חוזרים ומזכירים את המטפורה ליחסינו עם האלוהים, הלא הוא 'אבינו מלכנו'. אנחנו רואים את הקדוש-ברוך-הוא כאב רחום, כמי שתמיד מסתכל על בניו במבט חומל ואוהב. כך בעצם אנו גם יכולים לקרוא את הפיוט הזה: היוצר אוהב את החומר שאיתו הוא עובד, הוא אוהב את היצירה שלו, ואנחנו רוצים להיות בפוזיציה הזו – כחומר ביד היוצר".

החמצתם את הסרטונים הקודמים? כאן תמצאו את שאר הפיוטים והשיעורים ששודרו במסגרת הפרויקט.

הרכב מוזיקלי:
מתוך אתר "הפיוט והתפילה": פיוט זה הוא אחד השיאים בתפילת ערבית של יום הכיפורים במסורת האשכנזית. את הפיוט שר כל הציבור יחד עם החזן, בעמידה, בעת שפותחים את דלתות ארון הקודש. לחנו הידוע ביותר של הפיוט הוא ניגון שחיבר חסיד חב"ד, שלום חריטונוב, במאה ה-19 באוקראינה, שהושר במקור ללא מלים, עד שהוצמד אל הפיוט הזה. הלחן התפרסם בשנות העשרים בארץ ישראל, כאשר עמנואל הרוסי חיבר לפיו את שיר הערש "שכב בני".

מחברו עלום השם של הפיוט נשען על דברי ה' בפי ירמיהו הנביא, האומר: "הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ראו להלן בפירוש). הוא מדמה את האל ליוצר אמן היוצק חיים בחומר שלפניו. עם ישראל הוא החומר הנתון לפני היוצר – האל, והוא עושה בו כרצונו. בכל בית מביא המשורר אמן מתחום שונה – סתת אבן, חרש ברזל, נפח זכוכית, אמן רקמה, צורף, ואפילו מלח המופקד על הגה הספינה.

כל בית נחתם בבקשה לקב"ה – לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר. האדם מבקש מהאל להביט אל הברית שכרת עם ישראל ולא אל יצרו של האדם. ברית זו היא הברית של י"ג מידות רחמים, העומדות במרכזן של תפילות יום הכיפורים והימים הנוראים בכלל, ויש כאן הד גם לבריתות נוספות כמו ברית המילה וברית הקשת בענן.

במובלע קיים אולי רובד נוסף של קריאה בפיוט – כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר עשוי להדהד גם את היותו של האדם עצמו עשוי מחומר ואת היותו כחומר ביד יצרו הוא. משחק המלים יֵּצֶר / יּוֹצֵר מעניק משמעות נוספת לפיוט ומהווה מעין קריאה כפולה: מצד אחד, פונה עם ישראל אל יוצרו ומצד שני פונה האדם, היחיד, אל עצמו, אל יצריו וכמו מזכיר לעצמו להביט אל הברית הכרותה בינו לבין הקב"ה ולנסות לרומם את החומר אל הרוח, כראוי ליום הכיפורים, יום שהוא מעבר לחומר והאדם מגיע בו לשיאים רוחניים.

שירה ועיבוד מוזיקלי: הרב אורי קרויזר
עוד, קאנון ושירה: אלעד גבאי
גיטרה, כליט, הקשה ושירה: יהלה לחמיש
גיטרה ושירה: הרב שי זרחי

השארת תגובה