תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

פרשת ויחי: סיכוי להשתנות וליצור עתיד טוב יותר

בפרשת ויחי, אוסף יעקב את בניו ופורש בפניהם את חזון עתידם, דבריו לחלק מבניו הם דברים קשים, אך זאת יכולה להיות גם מתנה של אהבה.
Jacob Blesses His Sons (illustration from the 1728 Figures de la Bible), wikimedia
Jacob Blesses His Sons (illustration from the 1728 Figures de la Bible), wikimedia
ד"ר משה מאיר היה עמית מחקר במכון שלום הרטמן. הוא הנחה תוכנית להכשרת מנחי בתי מדרש במכון ולימד בבית הספר הרטמן. מאיר לימד מחשבת ישראל בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית והגות יהודית במתודה בית מדרשית, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. מאיר פירסם מאמרי הגות רבים, שלושה ספרי שירה: "כמעט", "סמיכות" ו"ספר הבית והמנוחה" ואת ספר הפרוזה "אבי אבי". הוא היה שותף ביצירת הסרט "סוקרטס על למברטה" שעסק באביו, יעקב מאיר, שנפל במלחמת ששת הימים. מאמרו

יעקב אוסף את ילדיו ומגדיר להם את מטרת השיחה: האספו ואגידה לכם, את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. אנחנו הקוראים וסביר להניח גם הבנים, יודעים למה לצפות. כנראה שיעקב ישרטט לבניו מכח חזונו את ההיסטוריה העתידית שלהם. אכן, ביחס לחלק מהם – הציפייה מתאמתת: לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו… זבולון לחוף ימים ישכון… דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל. יהודה יהיה מושל, זבולון סוחר, דן יהיה שופט וגד יהיה איש צבא.

אך ישנם בנים שהדברים שאומר להם יעקב אינם מטרימים את העתיד, אלא מורים על אופיים: יישכר חמור גרם… נפתלי אילה שלוחה… בנימין זאב יטרוף…

יש בנים שהדברים מפתיעים עוד יותר, יעקב מביע כעסו עליהם: ראובן… פחז כמים… שמעון ולוי אחים, כלי חמס מכרותיהם. בסודם אל תבא נפשי, בקהלם אל תחד כבודי, כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור…

מה פשר הפער הזה בין הגדרת הדברים ובין תוכנם?

התלמוד עמד על הפער הזה והורה: אמר רבי שמעון בן לקיש:

ביקש יעקב לגלות לבניו את קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה [פסחים נ"ו ע"א].

להורותך – מה שרצה יעקב לעשות – לומר לבניו את אשר יקרה להם בקץ הימים, ובלשון התלמוד: לגלות להם את הקץ – לא התממש. התלמוד תולה את הפער בהסתלקות השכינה, כלומר שבר בעולמו הרוחני של יעקב.

אך אפשר לקרוא את הפרשה באופן אחר, על פיו מטרתו של יעקב מושגת. הוא אכן אומר לבניו מה יקרה להם באחרית הימים, דבריו מקפלים בחובם תמונה חדשה בדבר משמעות הטרמת העתיד. העתיד – אומר יעקב לבניו, הוא תולדה של ההווה. אינני אומר לכם מה יקרה לכם בעתיד מכוח יכולת ראיית העתיד, אלא מכח התבוננות בהווה. מי שהוא חמור גרם, בעל כח התמדה, ישיג את מטרותיו בעתיד צעד אחר צעד. מי שהוא איילה שלוחה, מהיר זריז וגמיש, ישיג מטרות אחרות באופנים אחרים. מי שאופיו פוחז, יגיע למחוזות אסורים, מי שהוא בעל כעס [אף בלשון התנ"ך] יתדרדר לאזורים מסוכנים.

האם התמונה שמצייר יעקב לבניו היא תמונה דטרמיניסטית, גורלם קבוע מראש ללא אפשרות לשנותו? לא. אפשר לשנות את הגורל, אך לא על ידי שינוי העתיד אלא על ידי שינוי ההווה. אם יישכר מתבונן בתמונת החמור שצייר לו אביו והיא איננה מוצאת חן בעיניו – יעמול היום על שינוי אופיו. כך שמעון ולוי וכך ראובן.

דבריו של יעקב לחלק מבניו הם דברים קשים, אך זאת היא מתנה של אהבה. אשרי מי שיש מישהו הרואה אותו, מתבונן בו ורואה את עולמו עד מעמקיו. היות נראה היא היות אהוב, גם אם המראה הוא מראה קשה. רק מי שיש מי שרואה את חסרונותיו ומספרם לו, יש לו סיכוי להשתנות וליצור לעצמו עתיד טוב יותר.

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics