יעקב, ברגעי חייו האחרונים, מברך את בניו ולמעשה מעצב אומה - ולא רק המשך של משפחה. הסוד? הוא מזהה את הייחוד של כל שבט, אבל לא כדי להנציח שבטיות - אלא כדי להאיר את חלקו בעתיד האומה.

התומכים בנקמה היום טוענים שזהו רגש "טבעי". אבל ממתי ההלכה הולכת עם היצר הטבעי?

אחרי נקמת שמעון ולוי בשכם, נדמה שיעקב אבינו סולח להם, ואולי אפילו מסכים איתם. אבל ד"ר חנה פנחסי רואה בקללה שהם מקבלים ממנו לפני מותו עדות לכך שהוא סבור שנקמה הופכת את הנוקם לחלק מן הרוע

היחס של מצרים לעם ישראל נמצא על פרשת דרכים בין שתי פרשות השבוע: בסוף ספר בראשית, המצרים מגלים יחס מכיל ומקבל כלפי עם ישראל, אך בתחילת ספר שמות הם מתנכרים להם. כדאי ללמוד מכך על היחס לערבים אזרחי מדינת ישראל

ניתן להעריך שיעקב היה בטראומה עקב פרשת דינה. בניו שלו, התגלו לו בפנים אלימות וקשות. הוא נאלם דום. רק רגע לפני מותו מתפרץ הכעס.

לאור התנסותו של יעקב להיות חיה מבפנים, בתחפושת, הוא גילה עולם חדש שיכול להיפתח בפני האדם רק אם לא יתכחש לחיה שבו. אולי מכאן צמחו ברכות החיות לבניו.

בפרשה יעקב שובר את התבניות אליהן רגיל, רק מי שמחובר כך לעברו , מחובר כך בביטחון אל העתיד.וככזה יכול להרשות לעצמו בהווה לשבור תבניות בכדי לעצב את העתיד כך שיהיה טוב יותר מהעבר

בפרשת ויחי, אוסף יעקב את בניו ופורש בפניהם את חזון עתידם, דבריו לחלק מבניו הם דברים קשים, אך זאת יכולה להיות גם מתנה של אהבה.