כשהמלך ינאי עמד למשפט, הבינו חז"ל מה קורה כשהדיינים נתונים למרותו. ומה אנחנו לומדים מזה?

עון בסוגייה בבלי ברכות נא ע"ב

עיון בסוגיות על חשד ומראית עין במסכת יבמות

המדרש מספר שבימי אחשוורוש, מרדכי ואסתר קיבלו מחדש את התורה, והפעם לא בכפייה אלא ברצון. האם ניתן ללמוד מזה שבכל דור ודור מותר לחשוב מחדש על ההתייחסות לתורה?

משרד החינוך מבקש לבטל חלק מהבגרויות המצריכות שינון של חומר לטובת "למידה משמעותית". הבעיה היא שאי אפשר לתת פירוש משמעותי לדברים, בלי ידע רחב היקף אשר נקנה בלימוד שיטתי, אפילו טכני

בעקידת יצחק, אברהם לא התווכח ועשה כאשר הצטווה, אבל בסדום הוא עמד מול האלוהים ופעל לפי הצו המוסרי שלו. למול האפשרויות האלה, הגר שגורשה למדבר, מציגה דרך פעולה נוספת – ואולי יעילה מהן

האם בראש השנה עדיף שופר מקרן של יעל, שצורתה פשוטה, או של אייל, שצורתה מעוקלת ומסובבת? ואיך זה קשור לקורונה ולבחירות בשנה שחלפה? הרבנית ד"ר אסתר פישר מתכוננת ליום הדין

סבתא קולט לא שכחה את המחסור במזון בימי השואה, אבל גם את הסופרמרקט בישראל היא לא אהבה. אריאל פיקאר למד ממנה משהו

איך הגיבו תושבי העיר הלבנה והשמרנית בקליפורניה למתחם דיירי הקראוונים שהוקם לידם? ואיך זה קשור לשנת השמיטה? חיה גלבוע מספרת על ישיבת המועצה שהותירה אותה המומה

ד"ר רות קלדרון רצתה ללמוד בישיבת פוניבז', והרב דני סגל התעקש ששיר של נתן יונתן הוא טקסט יהודי למהדרין. יאיר שלג ניסה להבין משניהם מהו לימוד תורה ישראלי

ד"ר אורית מלכה מנתחת סיפור מהתלמוד שבתחילה נראה כגירסה עתיקה של "יצאת צדיק", אך למעשה טומן בחובו תהייה דתית: האם עדיין צריך לקיים מצוות כשחיים תחת שלטון זר?

בתלמוד ישנם מעט מאוד אזכורים של נשים יהודיות בבית המדרש, אבל יש לא מעט סיפורים על מפגשים מעניינים עם נשים נוכריות - ולא תמיד הם נגמרים בקרבות מרים

בפרק הרביעי של סדרת "קרב תרבותיות" נגלה כיצד התלמוד ראה את ישו, ונתמקד בסיפור יוצא דופן שלפיו ישו החליט לייסד דת חדשה בעקבות אי-הבנה טרגית. איך זה קרה, ומה אפשר ללמוד מזה היום?

בפרק השלישי של סדרת "קרב תרבותיות" נחזור לשלושה סיפורים על קשרים בין חכמים יהודים למנהיגים הלניסטיים בני זמנם, ונחשוב - מה הם היו אומרים על הצבת עץ אשוח בקניון ישראלי?

בפרק השני של סדרת "קרב תרבותיות", נעסוק בפולמוס האדיר בין בית שמאי ובית הלל, שמשקף שתי תפיסות שונות, המתבטאות גם בדעות הפוליטיות שלנו היום

ארבעים יום וארבעים לילה אחרי עגל הזהב ושבירת הלוחות, ישנה התגלות מחודשת של האלוהים כארך אפיים, רב חסד, נושא עוון ופשע. מודל חדש של אחריות ותקווה קם

בתנ"ך מתייחסים לחטא כאל סטייה מדרך הישר, מעמסה על אדם או כתם מביש. מטפורת החטא כחוב, התופסת מקום מרכזי בספרות חז"ל ובתפילות הימים הנוראים, מביאה עמה תפיסה מוסרית-דתית חדשה

שלושה סיפורים על ר' זכריה בן אבוקלס, שעליו נאמר "ענוותנותו החריבה את ביתנו", יוצרים תמונה של בריחה מהכרעות. זוהי קריאה נוקבת: נקטו עמדה. שתיקה כנגד עוול, עלולה להחריב את הבית

רכז: איתמר נחמני

שיעור קצר על המתח המובנה בחג הפסח: בין חירות לשיעבוד, בין מסורת לשאלות קיומיות, בין כאב ומוות לשמחה ותקווה