שיעור זה הוא חלק מהקורס "יהדות כדת פרשנית" בהנחיית הרב ד"ר דניאל הרטמן. לחזרה לקורס לחצו כאן.
לחזרה לסדרת הקורסים המצולמים של תוכנית בארי לחצו כאן.
כיצד מסורת עתיקה יכולה להיות רלוונטית ומותאמת למציאות המודרנית המשתנה לאורך הדורות? שיעור זה עוסק בפרשנות המעדכנת, המהווה מנגנון של התאמה ועדכון המסורת לנסיבות המשתנות, ובכך מאפשרת את נצחיות התורה. הפרשנות המעדכנת מופעלת במקרים בהם תכלית הדין ההלכתי הינה רלוונטית, אולם כיוון שנסיבות המציאות השתנו, הרי שהחלתו כפי שהוא על המציאות המודרנית (המשתנה) גורמת נזק ולא משיגה את תכליתו המקורית. הפרשנות המעדכנת מאפשרת לשנות את תנאי הדין ההלכתי כך שיתאים למציאות המודרנית ויאפשר השגת תכלית הדין המקורי.
אופיה והשלכותיה של פרשנות זו מודגמות בשיעור באמצעות עיון בדיני שמיטה למן הרובד המקראי, דרך פרשנות חז"ל וכלה בכתביהם של גדולי הפוסקים המודרנים במאה ה-20 בארץ ישראל כמפורט להלן.
הרובד המקראי: במקרא נזכרים דיני שמיטת קרקעות וכספים המצווים על האדם להרפות כל שבע שנים מאחיזתו בנכסיו הגשמיים למען מתן הזדמנות לכלל ישראל "להתחיל מחדש" ולקדם אפשרות של צדק חברתי.
מובן שבעלי הקרקעות והמלווים יחששו מההשלכות של קיום דינים אלו (הרי אם לא יעבדו את הקרקע בשנה השביעית לא יהיה יבול בשביעית ושמינית, ואם ימחלו על הלוואות שנתנו יפסידו את כספם ולכן ימנעו מראש מלהלוות). לאור זאת מוצע מנגנון "פיצוי" למקפידים על מצוות השמיטה: אלוהים מבטיח לברך את בעלי הקרקעות ביבול משולש בשנה השישית, שיספיק גם לשביעית ולשמינית, וכן ברכה כלכלית לשומטי הכספים המוחלים על חובם (ראו מקורות 6.2.+6.3). מנגון זה מאפשר קיום מצוות השמיטה ללא נזק. אולם כיצד תמשיך להתקיים מצוות השמיטה בעולם שאינו ניסי ומנגנון הפיצוי לא יכול להתקיים בו?
במרוצות הדורות הציעו חכמי ההלכה מהלכים של "פרשנות מעדכנת" למצוות השמיטה, שתאפשר השגת תכלית המצווה בהתחשב בנסיבות המשתנות בדורם:
1. תקופת בית שני: הלל והפרוזבול
הלל מבין שקיום דין שמיטת כספים גורם לאנשים בדורו להימנע מהלוואות לעני, מחשש שכספם לא יוחזר להם בשביעית. נוצר מצב שבו הקפדה על דין שמיטת הכספים פוגעת בעני וחוטאת לתכלית הדין המקורית (סיוע לעני)! לאור זאת הלל מציע פרשנות מעדכנת למצוות שמיטת כספים וקובע את תקנת הפרוזבול לפיה חובות אינם נשמטים וניתן לגבותם גם בשמיטה, במטרה לעודד אנשים להלוות לעני ובכך לקיים את תכלית הדין – סיוע לעני.
2. תקופת היישוב החדש : הרב קוק והיתר מכירה
בתקופת העלייה הראשונה מתמודדים אנשי היישוב החדש עם קשיי יישוב הארץ ועיבוד הקרקע. קיום מצוות השמיטה מהווה עבורם אתגר גדול עד כמעט בלתי אפשרי בשל הנזקים העצומים לחקלאות ולכלכלה. הרב קוק מציע פרשנות מעדכנת למצוות שמיטת קרקעות כאשר תומך ב'היתר מכירה' לפיו ימכרו הקרקעות לאדם שאינו יהודי ולכן קרקעותיו אינן חייבות במצוות השמיטה ומותר יהיה להמשיך לעבדן גם בשנה השביעית. בפולמוס עם הרדב"ז מצפת הוא מסביר כי מדובר בהוראת שעה מחוייבת המציאות על מנת לאפשר את המשך קיום ההלכה בנסיבות התקופה.
