תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

"רגש הנקמה קיים, אבל זו לא צריכה להיות המדיניות"

הרבה ד"ר סגלית אור ניתחה את היחס הדואלי של היהדות לנקמה, בעיקר לנוכח פרשת אונס דינה. "אפשר להבין את הרגש," אמרה ל-ynet, "אבל לא בטוח שזו הדרך שבה צריך לנקוט - פרגמטית או מוסרית"
שמעון ולוי לוקחים את דינה וטובחים באנשי שכם, ג'וליאנו בוגיארדיני, 1554
שמעון ולוי לוקחים את דינה וטובחים באנשי שכם, ג'וליאנו בוגיארדיני, 1554
הרבה ד"ר סגלית היא עמיתת מחקר במרכז דוד הרטמן למצוינות אינטלקטואלית. היא בוגרת התכנית ללימודי רבנות ישראלית של המכון, בשיתוף המדרשה באורנים, ובעלת תואר ד"ר מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט, בהנחיית פרופ' ורד נעם, עסקה בנושא "דיאלוגים בין יהודים לנכרים בספרות חז"ל", ובמהלכה קיבלה את מילגת נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית. סגלית מרצה ומנחה במגוון מסגרות ברחבי הגליל, וגרה ופעילה בקהילת שורשים. היא נשואה לשמואל ואם לירדן, רותם ורוני.

"היהדות היא תרבות שמקדשת מחלוקת, וגם בנושא הנקמה – כמו כמעט בכל נושא – יש דעות שונות. במקרה של אונס דינה למשל, יעקב אבינו הביע מיד התנגדות למעשי בניו שמעון ולוי, אך כשילדיו הטיחו בו 'הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ' הוא לא השיב. ובכל זאת, לפני מותו אמר עליהם 'אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל'".

הדואליות הזו של היהדות כלפי ערך הנקמה היא מרכז הרצאתה של הרבה ד"ר סגלית אור, אחת מעשרות רבות, רבנים ורבניות שמשתתפים ב"שבוע הרבנות הישראלית" של מכון הרטמן והמדרשה באורנים.

"חשוב לציין שגם למפרשים לא היה ברור איך אפשר להצדיק את הנקמה בכל אנשי העיר", טוענת אור. "לכן גם הרמב"ם אומר שבני נֹח מחויבים להעמיד מערכת משפט, ומכיוון שאנשי שכם לא העמידו לדין את מי שהיה אחראי לאונס והחטיפה של דינה, שכם בן חמור, הם אמורים להיענש. מצד שני, יש מדרש ב'בראשית רבה' שמקשר בין הריגתם של אנשי שכם למכירת יוסף ומציין כי מי שמתיר את דמם של אנשים מבחוץ ומתחיל לרצוח, יהיה זה שיתיר דם של אחים".

הרבה אור מציגה גם דוגמאות מודרניות יותר מהתרבות היהודית להתייחסויות לנקמת שמעון ולי, כמו שירו של שאול טשרניחובסקי, שב-1936, תקופת המרד הערבי הגדול, כתב את "פרשת דינה", שמתאר את האירוע הקשה, וכותב בפרפרזה על הפסוק – "בָּרוּךְ אַפָּם כִּי עַז".

בדומה לכך היא מתייחסת לתמונת הנגמ"ש ממלחמת חרבות ברזל שהודבק עליו השיר: "כאן בנגמ"ש הזה / אני ושמעון ולוי אחי / ואחותנו דינה / אם תראו את בן דודנו / בן האמה הזאת / תגידו לו שאנחנו באים". מי שהיה אחראי לשיר המחאה הזה הוא אלי שרגא, שכמובן שאב את ההשראה מהשיר "כתוב בעיפרון בקרון החתום" של דן פגיס, שהתכתב עם זוועות השואה: "כָּאן בַּמִּשְׁלוֹחַ הַזֶּה / אֲנִי חַוָּה / עִם הֶבֶל בְּנִי / אִם תִּרְאוּ אֶת בְּנִי הַגָּדוֹל / קַיִן בֶּן אָדָם / תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁאֲנִי".

בראיון ל-ynet, אמרה אור: "לפעמים יש צורך להפעיל כוח. באופן כללי אני מגיעה ממסורת שמשתדלת לחשוב על שיתוף פעולה וחתירה לשלום עם הערבים אבל לא תמיד זה אפשרי, ואני יכולה להבין את הרצון ואת הרגש.

"ישבתי עם אנשים מהדרום שפונו כשרק בגדים לעורם. הם ביקשו נקמה ולא יכולתי למחות, כי ברור שזה טבעי. אבל כמדיניות, אולי זה לא הדבר שאנחנו צריכים לנקוט, מבחינה פרגמטית ולא רק מוסרית. אם מזכירים מוסר, אי-אפשר שלא להיזכר ב'אורחות צדיקים', אחד מספרי המוסר החשובים ביותר, שנכתבו במאה ה-15. בין השאר נכתב שם 'והיזהר מן הנקמה היוצא מן האכזריות. אך אם תרצה להנקם מאויביך תוסיף מעלות טובות, ותלך בדרכי ישרים; ובזה תנקם משונאך'.

"בהקשר הזה צריך להזכיר את תפילת 'אב הרחמים', שחוברה בעקבות מסע הצלב הראשון במאה ה-11 שבו נטבחו יהודים באירופה. התפילה קוראת לאלוהים שינקום את נקמת דם עבדיו השפוך – ולא לנקמה שלנו, בני האדם. גם הביטוי שנאמר על מי שנפלו בקרב, 'השם ייקום דמו', מביע ציפייה שהנקמה תהיה על ידי הבורא".

  • "הבית, הלב והכיכר", שבוע אירועים של רשת הרבנות הישראלית בסימן שותפות בבניין חוסן ישראלי, יתקיים בשבת פרשת "יתרו" ובשבוע שלקראתה, י"ח-כ"ד בשבט התשפ"ד, 28.1.24 – 2.3.24 ובמהלכו יתקיימו מפגשים, שיעורים ואירועים לציבור הרחב ברחבי הארץ ובזום. לרשימה המלאה של האירועים
  • לכתבה המלאה ב-ynet

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics