במאמר מרתק שעוסק בציונות, גבריות ופמיניזם, כותבת אורית קמיר כי הציונות החלה כ"תנועה לשחרור הגבר היהודי מן הנשיות הגלותית""ציונות, גבריות ופמיניזם: היֵלכו שלושה יחדיו בלתי אם נועדו", בתוך: גדעון כ"ץ ומרגלית שילה [עורכים], "מגדר בישראל מחקרים חדשים על מגדר ביישוב ובמדינה, עיונים בתקומת ישראל", ב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2011. ההאשמה של הגברים היהודים בנשיות הוטחה מבחוץ על ידי אנטישמיים, כמו אוטו ויינינגר, אך נשמעה גם מבפנים, למשל בדברים של מבשרי הציונות ומנהיגיה הבולטים – מיהדות השרירים של נורדאו, דרך כתיבתו הספרותית של י"ח ברנר ועד ביאליק ועוד. תכונות שזוהו כנשיוֹת, כמו חלישות הגוף, תלותיות ופסיביות, היטיבו לתאר מבחינתם את המצב הפוליטי של היהודים. קימום הגבריות זוהה, אם כן, עם קימומה של הלאומיות. המילים בשירו של "יאיר" (אברהם שטרן), "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי, מוֹלֶדֶת, כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל", הן דוגמה אחת מני רבות המגלמות תפיסה זו.
מסגור זה מאתגר מן היסוד את ההנחה המקובלת שהציונות היתה מחויבת לשוויון זכויותיהן של נשים. ואכן, אף שנשים לקחו חלק כבר בקונגרס הציוני הראשון, בפועל הן נדחו ממרכז העשייה (ע"ע סיפורה של חוות העלמות).
על אף אתוס יסודי זה הצליחו אקטיביסטיות פמיניסטיות נחושות ממגוון ארגונים לשנות את פני החברה הישראלית, ובעשורים האחרונים העבירו מן השוליים למרכז סדר היום הציבורי עניינים הבוערים לנשים.
כיצד זה קרה? מה אִפשר לנשים לסדוק את בלעדיות הקשר בין המולדת (שורש יל"ד!) לגברים, כובשיה ומגיניה? כיצד התגברו על הטענה שהן נדחפות להשתלב במרחב לא להן, במאמץ לחקות גברים בחיקוי מלאכותי?
כאמור, המאבק לשוויון היה שם מן ההתחלה ונראה שמה שהניע נשים מתחילת הציונות הוא שכנוע פנימי שהפרויקט הציוני הוא שלהן. אני מציעה להסביר את הנחישות של הפמיניסטיות בראשית הציונות באמצעות התיאוריה של רייווין קונל ("גברויות", בתרגום עודד וולקשטיין, פרדס, 2009). קונל טענה כי כאשר אנחנו מבקשים לאתר את הערכים המובילים של כל חברה עלינו להתבונן בשאיפות של הגברים באותו ציבור. זאת, כיוון שהצלחה של גברים מגלמת את הטוב והראוי הכללי.
כיבוש השממה היה הערך המרכזי בראשית הקיבוץ, ועל כן גברים עבדו ב"פלחה". לימוד תורה הוא הערך החשוב ביותר בחברה החרדית, ולכן מממשים אותו רק גברים. וכן הלאה, בהקשרים של שירות צבאי, של הצלחה כלכלית או של הצטיינות אקדמית. במילים אחרות, המאבק של נשים אינו ביטוי לרצון "להיות כמו גברים", אלא משאלה לקחת חלק בעולם הערכי של הקהילה שהן שייכות לה ולקבל הזדמנות לממש את החיים הראויים בעיניהן.
ואכן, נשים נכנסו אל המרחב הציבורי והפוליטי הישראלי והשתלבו יותר ויותר בצה"ל, במוסדות המדינה ובמגזר העסקי. אולם עם כניסתן הן אינן מסתפקות במקום לצד הגברים, אלא משנות את סדר היום הלאומי. פמיניסטיות ישראליות עסקו בעשורים האחרונים בנושאים רבים, וביניהם תביעה לייצוג נשים במוקדי הנהגה, דרישה לשוויון בשכר, מאבק עיקש בפגיעות מיניות, התנגדות לאפליית נשים על ידי הממסד הדתי ועוד. המשותף לנושאים אלה הוא העיסוק הציבורי בנושאי פנים הנוגעים לחומרי החיים הבסיסיים שמהם מורכבים חיינו: פרנסה (שכר שווה) ומימוש עצמי (ייצוג נשים), יחסים (פגיעות מיניות המתרחשות ברובן במרחב מוכר) ורגעי מעבר במעגל החיים (נישואים, גירושים ועוד). כעת ברור כי חוסן לאומי מותנה בקיומה של רקמה חברתית איתנה.
בשנת ה-75 לעצמאות ישראל אפשר לשמוח. השגנו לא מעט אך עוד הרבה לפנינו. אף שהמאבקים שהזכרתי רחוקים מהכרעה, יש צורך בחזון רחב יותר, באמנה ישראלית חדשה. בעולם שבו גברים ונשים חולקים את ההנהגה ואת טיפוח המשפחה, את העדינות והנחישות, את הכוח והפגיעות, אנחנו צריכים לעסוק באיזון בין הקריירה לחיי המשפחה מתוך הנחה של שותפות הורית בין גברים לנשים ולהניע לשינוי מערכתי לטובת כולם. מיגור הפגיעות המיניות בנשים רק בתחילתו, אבל צריך לאפשר טיפול גם בפגיעות בגברים, ובכלל ביצירת מרחב ציבורי בטוח לכולם, שלכולם יש בו מקום. המאבק בממסד הדתי מתחיל בניסיון להגן על נשים, אבל הוא צריך ויכול להיות מנוף למאבק משותף לחופש דתי ולפלורליזם.
מבט אל מדינות העולם מוכיח את הקורלציה בין עומק הדמוקרטיות של מדינות לשוויון בין גברים לנשים שהן מקיימות. במילים אחרות, אין מדובר רק בשוויון בין מגדרים, אלא בשותפות עמוקה המאפשרת טוב כללי רחב. חזון זה הוא, בעיניי, פרשנות עדכנית להבטחת מגילת העצמאות, כי ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".
—
[1] "ציונות, גבריות ופמיניזם: היֵלכו שלושה יחדיו בלתי אם נועדו", בתוך: גדעון כ"ץ ומרגלית שילה [עורכים], "מגדר בישראל מחקרים חדשים על מגדר ביישוב ובמדינה, עיונים בתקומת ישראל", ב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2011
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
