אָדָם צוֹבֵר זִכְרוֹנוֹת / יונה וולך
אָדָם צוֹבֵר זִכְרוֹנוֹת כְּמוֹ נְמָלִים
בְּחָדְשֵׁי הַקַּיִץ.
בְּחָדְשֵׁי הַקַּיִץ כְּמוֹ חָגָב
בְּעֵת הַקַּיִץ – וְיֵשׁ שֶׁאָדָם שָׁר.
וּבַחֹרֶף הַנְּמָלִים מִתְכַּנְּסוֹת
מִתְנוֹעֲעוֹת בִּרְכוּשָׁן וּמְכַלּוֹת לְאַט
אֶת הָרְכוּשׁ וְאֶת הַחֹרֶף מְכַלּוֹת
לְאַט, לְאַט.
וְהַחָגָב בַּחֹרֶף שָׁר לַפְּתָחִים
לִטְעֹם מִזִּכְרוֹנוֹת הָעוֹנׇה
הָעוֹנָה הָאֲהוּבָה שֶׁבְּשִׁירוֹ
מִמֶּנּוּ חָמְקָה.
שותפות ושותפים יקרים שלום,
היום, בפתחו של חודש תמוז, אנחנו נזכרים בפסוק מבראשית ח' ה: "וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בְּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים" –לפי פירוש הרמב"ן מדובר בא' בחודש תמוז. ראשי ההרים נגלים לאחר המבול הגדול. זהו רגע של עדות מוחשית לכך שהנה מי המבול הגדול כבר נסוגים, רגע של תקווה, של תחושה שהנה העולם חוזר שוב לחיים.
אנחנו נמצאים בשלהי שנת לימודים שבה "מבול" בדמות מגפה עולמית, טלטל את העולם וזרע (ועודנו זורע) פחד ומוות. שנה שבחלקה הגדול נאלצנו להסתגר שוב ושוב – ב"תיבה" של הבית, בתיבות ה"זום" ורק לאחרונה שוב – והפעם במרחבים מוגנים, בזמן שרחובותינו נשטפו בגל עכור של אלימות, הרס וגזענות.
הלוואי שראש חודש תמוז מבשר גם כעת את סוף המבול ואת החזרה לעולם.
אבל לאיזה מן עולם אנחנו מבקשים לחזור? האם כל מה שאנו כמהים לו הוא רק לשכוח את בלהות מגפת הקורונה, את הפחד והכאב של מבצע "שומר החומות" והאירועים הקשים שהתרחשו בתוך רחובות הערים המעורבות ולחזור לשגרה? או שמא נבחר לזכור את האירועים הללו, לא לשכוח אותם ולא להתעלם מהם ולנסות להבין מה אנחנו יכולים ללמוד מהם וכיצד לתקן את עולמנו ואת חברתנו הפצועה והמשוסעת?
עלינו למצוא את האיזון הנכון בין הרצון לשכוח ולהדחיק את כל הקושי והצער של השנה החולפת לבין ההכרח לזכור על מנת לבנות את עולמנו, את מדינתנו ואת קהילותינו בדרכים בריאות ומיטיבות יותר. דרכים שיש בהן מימוש של דברי הנביא ישעיהו: "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב". מאמץ מתמיד להבין זה את זה, לגלות הדדיות, הבנה וחמלה כלפי חברינו ושכנינו, לגלות סובלנות גם במקום שבו אנו בטוחים שאנחנו צודקים, ואיפוק גם במקום שבו היצרים מתלהטים.
כולנו אנשי חינוך, וככאלה ידוע לנו שמלאכת החינוך היא מלאכת בנייה, היא עבודה שדורשת אמונה ואורך רוח. הרבה יותר קל לנפץ ולהרוס מאשר לבנות, אבל אם חפצי חיים אנחנו, נדבק במאמץ המתמיד לצמיחה, לריפוי ולתיקון.
אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות הזו ולהודות לכולכם/ן – שעמדתם השנה בפני מציאות מעיקה ומורכבת והשכלתם ליצור משענת יציבה ומזור לתלמידים ומשפחותיהם, מבלי לוותר לרגע על טיפוח חיי הנפש והרוח שלהם.
אנו בתוכנית בארי ובמכון הרטמן מבקשים להוסיף ולהיות שותפים לדרך שתאפשר לכולנו לממש יחד את החזון הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית ובמסגרת זו אנו מציעים לכם/ן, כבכל שנה, להצטרף להכשרות והשתלמויות שאנו מקיימים ולהיות שותפים לדרך החינוכית שלכם. בידיעון שלפניכם תמצאו, בין השאר, מידע על התוכניות השונות והזמנה להצטרף אליהן.
בשם כל צוות 'בארי' ומכון הרטמן אני מבקש לברך אתכם בברכת חודש טוב ולאחל שסיום שנת הלימודים יהיה חגיגי ומרגש ככל שרק ניתן.
אלון מור
מנהל תוכנית בארי
אדם ועם צוברים זכרונות
חז"ל בחרו בתאריך של י"ז בתמוז כדי לזכור אירועים משמעותיים. עם סיום שנה מטלטלת, שיעור על זיכרונות לאומיים ואישיים שאנחנו נרצה לשמור.
אות באות – חופש הביטוי
לקראת השבעת ממשלה חדשה, הויכוח הולך ומקצין. האם כל ביקורת היא הסתה? ומה הגבול? עוד על חופש הביטוי ביחידת לימוד נוספת במיזם אות באות.
סיכומי שנה ותעודות
אוסף שיעורים לקראת סוף השנה במאגר תוכניות הלימודים באתר בארי: סיכומי שנה, תעודות אז ועכשיו ו"מה אני יכול בחופש הגדול?"
ההרשמה לתוכניות בית הספר להוראת תרבות ישראל תשפ"ב בעיצומה!לפרטים ויצירת קשר לחצו כאן או במייל [email protected]
תוכנית מעיינות – התוכנית להרחבת הסמכה
התוכנית מציעה לימודי הרחבת הסמכה להוראת תרבות יהודית-ישראלית ומשלבת היכרות מעמיקה עם ארון הספרים היהודי, שיחה משמעותית ורלוונטית בקבוצה בשאלות של זהות ורכישת כלים פדגוגים להוראת התחום. כל זאת מתוך עמדה פלורליסטית ודמוקרטית וטיפוח תחושת השייכות.
התכנית מיועדת למי שמלמד/ת את התחום או מתעתד/ת ללמד אותו.
תוכנית מקהילים – מורים מובילים ברשת בארי
תוכנית בארי רואה בעיסוק בזהות יהודית-ישראלית תחום החובק את כלל התהליכים הערכיים בקהילת בית הספר. יוזמת מקהילים מבקשת לשזור את עולם התוכן של תרבות יהודית ישראלית בהווי החיים הבית ספרי דרך הכשרה ייחודית ומעמיקה של מורים מובילים.
המסלול מיועד למורות ולמורים מנוסים בתחום לימודי היהדות בעלי/ות כישורי הובלה קהילתית ויזמות חינוכית. ההכשרה מציעה התמחות במספר חטיבות פדגוגיות שישלבו העשרה אינטלקטואלית ופדגוגיה יישומית.
תוכנית רקיע למנהלים
תוכנית רקיע מיועדת למנהלים ומנהלות בחינוך הממלכתי העל-יסודי (שש שנתי, חט"ב, חט"ע), השותפים בתכנית בארי ו/או במיזם התנ"ך. התכנית מזמינה את משתתפיה למסע אישי ומקצועי ולשיח מעמיק בסוגיות זהותיות וערכיות העומדות על סדר היום החינוכי והחברתי בישראל, מתוך מטרה להוביל שינוי בית ספרי בתחום התנ"ך והתרבות היהודית-ישראלית.
לפרטים והרשמה לתוכניות בית הספר להוראת תרבות ישראל
סיום חגיגי להכשרות המורים של תשפ"א
שנת תשפ"א – שנה מאתגרת שנפתחה בסגרי-קורונה ולימודי זום – הגיעה לפני שבועיים לסיומה המרגש.
בוגרי ההכשרות בתל אביב וכרמיאל הגיעו לירושלים לסמינר מסכם חגיגי אשר כלל פעילות חווייתית, מפגש עם היוצר עדי נס, לימוד מסכם וסיור בבית-הנסן הסמוך למכון (בתמונה) וכמובן – טקס חלוקת תעודות. ברכות חמות לבוגרי ההכשרות ובהצלחה בתפקיד החשוב והמאתגר!
ההרשמה ללימודים בבית הספר להוראת תרבות ישראל לשנת תשפ"ב כבר בעיצומה, ואתם מוזמנות ומוזמנים להירשם או להמליץ עלינו לקולגות.
ההיסטוריה של היהדות בויצו נהלל
בשכבת י"א בבית הספר ויצו נהלל בדקו התלמידים השבוע את התפתחות היהדות מהעת העתיקה ועד ימינו. בחינת המעבר ממדינת-מקדש אל עם-הספר מזמנת לתלמידות.ים התנסות בכתיבת מדרשים ושאילת שאלות על יהדות וישראליות בת-זמננו.יום זה הוא החלק הראשון מתוך פרוייקט שאת חלקו השני יעברו בסיור בציפורי, בו יעמיקו בשאלות הקשורות במנהיגות ובזהות יהודית-ישראלית.
מכון הרטמן וארגון חזון מזמינים את הציבור להגיש הצעות ליצירה מקורית בנושא השמיטה
הוגות והוגים, א.נשי חינוך, אמנים.ות ממגוון המדיות, משוררים.ות, מוזיקאים.ות, סטודנטים.ות תלמידים.ות, צעירים.ות וכל המעוניינים.ות להעמיק בערכי השמיטה ובייזשומם בחיינו העכשוויים – מוזמנים.ות להגיש הצעות למיזם.פרס השמיטה, בסך של עד 5,000 ש"ח, יוענק להגות כתובה, ליוזמות חינוכיות וליצירות אומנות שיאירו פרספקטיבות חדשות על ערכי השמיטה וידגישו את הרלוונטיות ואת אפשרויות היישום של ערכי השמיטה לקיום היהודי בעידן המודרני ולסוגיות עכשוויות בחיינו.
עתידנו טמון בתנועת ההתחדשות היהודית | יצחק (בוז'י) הרצוג
"תפקיד הארגונים להתחדשות יהודית חשוב מאין כמותו במאבק על דמותה של המדינה כיהודית סובלנית, שוויונית ומוסרית". מאמר שכתב יצחק הרצוג, הנשיא הנבחר, לכתב העת "כיכר העיר" בשנת 2019.
לחיות עם הסתירות: מתווה לשיח יהודי-ערבי בישראל | אבי שגיא
המרחב הציבורי לא אמור להעלים את הסתירות שבין היהודי לערבי. הוא נועד לאפשר לשתי הזהויות הקשרי חיים משותפים הנובעים מחוויות המקום, מן השפה, מן הטעמים ומן הישראליות בכללותה.
חשבתם שהידיעון שלנו, "על פי הבאר", מעניין במיוחד? התלמידים מתים על השיעורים שאנחנו מציעים? למה שלא תעבירו את הידיעון לחברים ועמיתים? לחצו כדי להעביר הלאה.
קיבלתם את הידיעון מחבר ואתם רוצים גם? להרשמה לידיעון "על פי הבאר" לחצו כאן
רוצים להישאר מעודכנים תמיד? הצטרפו לדף הפייסבוק של בארי
