אָדָם וְעַם צוברים זכרונות
שיעור לקראת סיום שנת תשפ"א | כתבה: יעל ליפשיץ

כולנו צוברים זיכרונות לאורך כל חיינו, זיכרונות טובים ומשמחים וזיכרונות קשים ואפילו רעים. לזיכרונות יש השפעה ניכרת על חיינו. הם מנווטים את בחירותינו ומעשינו. אנחנו לומדים מתוך זיכרונותינו – הם עשויים לנחם אותנו או להכאיב לנו ולהציב לנו סימני דרך מסוגים שונים.

לקראת סיום שנת הלימודים תשפ"א, שהייתה שנה מטלטלת לכל אורכה, בחרנו להתמקד בזיכרונות שלנו. לבחון כיצד אנחנו בוחרים לסכם ולהאיר את השנה שחווינו בהיבט הארצי, המקומי והאישי, להעמיק באופן בו בחרו חז"ל לזכור ולהזכיר את י"ז בתמוז, ולחשוב מה חשוב לשמר ומדוע.

פתיחה: אָדָם צוֹבֵר זִכְרוֹנוֹת

הקשיבו לשיר 'אדם צובר זכרונות' שכתבה יונה וולך בביצוע של אברהם טל (קיים גם ביצוע של דורית ראובני). לחצו כאן למילות השיר. אין צורך לפרש את השיר ולהעמיק בהבנתו, אלא להשתמש בו כ'מקפצה' לבחון זכרונות אישיים.

חשבו:

  • באיזה אופן מתוארים הזיכרונות בשיר: פסימיים או אופטימים? מקלים על החיים או מכבידים עליהם? מה תפקידם של הזיכרונות עבור האדם על פי השיר?
  • התמקדו בשני זיכרונות שצברתם/ששמרתם. הם יכולים להיות זיכרונות רחוקים מהעבר או קרובים מהשנה האחרונה. נסו להיזכר בפרטים הנוגעים לזיכרון שלכם. (אירוע / מצב / מי היה מעורב בו / אילו תחושות עורר אצלכם? / חושים המעורבים בו).
  • בזוגות – שתפו אחד מהזיכרונות שלכם. חשבו מה גורם לזיכרונות שלנו להישמר בתוכנו?

חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ

מה ביקשו אבותינו לשמר ולזכור, וכיצד ביקשו לעשות זאת?

בחודש תמוז, לפני כאלפיים שנה, חוו תושבי ירושלים יום מטלטל וקשה ביותר. חומות העיר הובקעו ונפרצו ע"י הצבא הרומי לאחר מצור שנמשך שלושה חודשים ברצף. כשלושה שבועות לאחר שנבקעה החומה נכבשה ירושלים בידי צבאו של טיטוס ובית המקדש הועלה באש (ט' אב, שנת 70 לספירה). העיר ירושלים, הסמל הלאומי והרוחני של העם היהודי, חרבה בפעם השנייה.

650 שנים לפני כן היו אלה הבבלים, שכבשו את ירושלים, הרסו את בתיה והעלו אותה באש. (ט' תמוז שנת 586 לפה"ס).

יום י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז), נקבע כאחד מימי התענית לזכר חורבן בתי המקדש. עשרים ואחד הימים המפרידים בין היום שבו הובקעה חומת ירושלים (יז' בתמוז) לבין היום בו נכבשה והוחרבה (ט' באב) נקראים "בין הַמְצָרִים", הם מציינים ימי צרה ומצוקה הקשורים לחורבן הלאומי. (הביטוי "בין הַמְצָרִים" מופיע במגילת איכה, המתארת את חורבן הבית הראשון ואת מצבה של ממלכת יהודה בעקבות החורבן: "גלתה יהודה… לא מצאה מנוח, כל רודפיה השיגוה בין הַמְצָרִים" (איכה א, 3).)

על-פי המסורת נוהגים בימי "בין המצרים" מנהגי אבלות: לא מקיימים חתונות, לא עורכים סעודות שמחה, לא לובשים בגדים חדשים, לא מסתפרים ולא מתגלחים. שיאם של ימי "בין המצרים" הם תשעת הימים האחרונים – מראש חודש אב ועד לתשעה באב – יום חורבן ירושלים.
(על פי: י"ז בתמוז, אתר מט"ח)

המשנה במסכת תענית מתעדת את אירועים קשים שהתרחשו בי"ז בתמוז לאורך הדורות:

חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז…מסכת תענית, ד, ו

הערה למורה: יש להסתיר את המשך המשנה ולאפשר לתלמידים לחשוב אילו אירועים הם היו מתעדים לאור התיאור ההיסטורי.

  • לאור התיאור ההיסטורי, חשבו אילו אירועים אתם הייתם מתעדים?

קראו את המשך המשנה והתייחסו אל השאלות הבאות:

… בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהֻבְקְעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפּוֹסְטֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה, וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל.תענית, ד, ו

נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת – כאשר ירד משה רבנו מהר סיני עם לוחות הברית וגילה שהעם בנה עגל מזהב שבר משה את לוחות הברית. (שמות לב)

בָטַל הַתָּמִיד – בוטל קורבן התמיד שהוקרב כל יום בבית המקדש בבוקר ובערב, בגלל הרעב בימי המצור (על פי חלק מהמפרשים).

הֻבְקְעָה הָעִיר – חומות ירושלים הובקעו ונפרצו, דבר שהוביל לכיבוש וחורבן בית המקדש לאחר שלושה שבועות.

שָׂרַף אַפּוֹסְטֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה – מעשה פומבי של שריפת ספר תורה על ידי דמות ציבורית מקרב האויב (יתכן שאפוסטמוס הוא שיבוש השם אנטיוכוס אפיפנס).

הֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל – הוכנס פסל של עבודה זרה לתוך המקדש (המסורת משייכת את המעשה למלכים שונים).

חשבו:

  • מה משותף לכל האירועים המתוארים במשנה? איזה קשר מתקיים בין כולם?
  • מהו האירוע הכי חמור על פי הבנתכם ולמה?
  • מהי מטרתם של עורכי המשנה בציינם את האירועים הללו? מדוע הם מבקשים להזכירם גם ממרחק של שנים רבות?
  • אילו עוד דברים אתם מתארים לעצמכם שאירעו במהלך תקופה זו, שחכמים לא מתייחסים אליהם?
  • מהי החשיבות של אירוע שהתרחש לפני שנים כה רבות אלינו ולחיינו כאן ועכשיו?

זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר (דברים, לב, ז) – שנת תשפ"א

שנת תשפ"א החלה לפני כעשרה חודשים (בחודש תשרי תשפ"א, ספטמבר 2020), במהלך עשרת החודשים הללו חווינו אירועים דרמטיים מסוגים שונים שהשפיעו עלינו ועיצבו את חיינו. אילו אירועים חשוב שנזכור בשל השפעתם והשלכותיהם, או בשל כך האפשרות ללמוד מהם משהו לגבי חיינו? אילו אירועים חשוב להדגיש כי הם מציינים תמרור או ציון חשוב בחיינו?

בקבוצות:

אתם חברי ועדה ציבורית שתפקידה להנציח בזיכרון הקולקטיבי את אירועי השנה החשובים והמשמעותיים ביותר. תפקידכם לבחור את חמשת האירועים החשובים שהתרחשו השנה. האירועים שתבחרו אמורים להיות בעלי ערך מוסף לחיינו כאן. בררו בעצמכם מהו ערכו של כל ארוע שנבחר.

צעדו בעקבות עורכי המשנה וכתבו מה הם חמשת האירועים שארעו את מדינתנו בתשפ"א. ליד כל אירוע אותו בחרתם להדגיש ציינו בקצרה את משמעותו בעיניכם ומדוע חשוב שנזכור אותו.

צרפנו רשימה של חלק מהאירועים החשובים שהתרחשו השנה, ואתם מוזמנים להעזר בה. ניתן להוסיף אירועים נוספים שהתרחשו השנה שאינם ברשימה, אם הם עונים לתנאים האלה.

לבסוף עליכם להוסיף לרשימה אירוע אחד מקומי (עירוני / ישובי או בית ספרי) ואירוע אחד אישי, שהתרחשו השנה והם בעלי חשיבות עבורכם.

ציר זמן ישראלי- תשפ"א

ספטמבר 2020
– לקראת ליל ראש השנה מדינת ישראל נכנסה לסגר שני לאחר עלייה משמעותית במספר החולים הקשים והנדבקים ממגפת הקורונה.
– ששה תלמידים ישראלים שהשתתפו באולימפידה הבינלאומית למתמטיקה בסנט פטרבורג זכו בהישגים מרשימים.
– ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין. ההסכמים פתחו את הדרך להסכמים דומים עם מדינות נוספות והפכו את איחוד האמירויות ליעד תיירותי פופולרי בקרב הישראלים.

נובמבר 2020
– המירוץ אחר החיסון לקורונה התחיל לשאת פרי. חברת פייזר דיווחה על תוצאות ראשוניות בניסויים הקליניים בחיסון שלה, שמאותתים על יעילות של 90%. בהמשך עדכנה החברה כי היעילות עומדת על מעל 94%.

דצמבר 2020
– מבצע החיסונים הישראלי לקורונה התחיל עם חיסון צוותים רפואיים ברחבי הארץ.

ינואר 2021
– במהלך מבצע "לתת כתף" ישראל הגיעה למיליון מתחסנים נגד מגפת הקורונה מקום ראשון בעולם במספר המתחסנים לנפש.

פברואר 2021
– אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל. אסון סביבתי שנגרם בעקבות פליטת זפת שמקורה בנפט גולמי. מעריכים שזהו אחד האסונות האקולוגיים החמורים ביותר שפגעו בישראל מאז הקמתה, בין היתר בשל השטח הגדול שהוא מכסה ובשל הרעילות הגבוהה וארוכת הטווח של הזפת.

מרץ 2021
– שירה איסקוב והשכנה שהצילה את חייה (עדי גוזי) השיאו משואה בערב יום העצמאות. בהודעה על ההחלטה נכתב כי "עדי שלא עמדה מנגד לשמע זעקותיה של שירה, ושירה, שבפניה החשופים ובמאבקה מהווה מודל לאומץ ולתעוזה, נושאות יחד את האחווה הישראלית והחירות ללחום ללא מורא אל מול האלימות של גברים נגד בנות זוגן".
– ב-23 במרץ הלכו אזרחי מדינת ישראל לבחירות בפעם הרביעית תוך פחות משנתיים. לאחר שלא הוגש תקציב המדינה כמתוכנן. ההליכה לבחירות רביעיות משקפת את המערבולת הפוליטית אליה נסחפה המדינה מאז סוף שנת 2018 ואת חוסר המשילות.

אפריל 2021
– אסון המירון: 45 בני אדם נמחצו למוות ומעל 100 נפצעו בעקבות הצפיפות והדוחק הרבים בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון. בעקבות האסון הכריזה ממשלת ישראל על יום אבל לאומי. טרם הוקמה ועדת חקירה שתברר את אחריותם של הנוגעים בדבר.
– שלב ההוכחות במשפט נתניהו: בפעם הראשונה בתולדות המדינה עומד ראש ממשלה מכהן לדין פלילי. נגד בנימין נתניהו הוגשו שלושה כתבי אישום העוסקים בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
-ספיר ברמן (נולדה כשגיא ברמן) היא שופטת הטרנסג'נדרית הראשונה בתולדות ליגת העל. באפריל 2021 חשפה ברמן כי החלה בהליך להתאמה מגדרית, והודיעה כי שינתה את שמה לספיר וכי יש לפנות אליה בלשון נקבה.

מאי 2021
– מגפת הקורונה הולכת ודועכת: ישראל במקום השני בעולם עם מספר המתחסנים הגבוה ביותר. ההצלחה הישראלית במבצע החיסונים יוצרת רושם גדול ברחבי העולם.
– מבצע שומר החומות: מבצע צבאי רחב היקף של צה"ל ברצועת עזה שהחל לאחר שהחמאס החל בירי רקטות מסיבי לעבר ירושלים ובהמשך גם לעבר מרכז הארץ. במהלך המבצע שוגרו אלפי רקטות לעבר ערי ישראל. צה"ל תקף מטרות צבאיות ברצועה. המבצע הסתיים לאחר 11 ימים.
– אירועים אלימים בערים מעורבות – רצף אירועים אלימים של ערבים ישראלים, פלסטינים ובהמשך גם יהודים, אך בהיקף קטן יותר, התפשטו במקביל למבצע שומר החומות, בערים מעורבות כמו לוד, טבריה ויפו.  תושבים יהודים וערבים טוענים כי נצטרך לעמול קשה על מנת לבנות שוב רקמת חיים משותפת.
– אלופת אירופה בשחייה, אנסטסיה גורבנקו זכתה במדליית זהב במשחה 200 מטר מעורב אישי והוכתרה לאלופת אירופה. בקיץ היא תייצג את ישראל באולימפידת טוקיו.
– איבריו של יגאל יהושע ז"ל, הנרצח היהודי הראשון בגל האלימות ששוטף את הארץ, הושתלו בקרב חמישה אנשים – ובכך ניצלו חייהם. מנהלת המרכז הלאומי להשתלות: "בני משפחתו מסרו כי זה היה רצונו, לו אפשר היה לשאול אותו".

יוני 2021
– סופה של תקופה. בוטלו רוב הגבלות הקורונה בישראל. בממשלה החליטו שלא להאריך את תוקפן של ההגבלות שחלו בישראל בגלל הנגיף. הממשלה הודיעה על הקלות בהנחיות בשדה התעופה, כמו ביטול שמירת המרחק. התו הירוק והסגול בוטלו, ומעכשיו אין יותר מגבלות מקום באירועים המוניים. יחד עם זאת , חייבים עדיין לעטות מסכה במקומות סגורים.
– "עלה בידי להקים ממשלה", הודיע יאיר לפיד לנשיא המדינה. לפי ההסכם המסתמן של ממשלת השינוי בנט ולפיד יכהנו כראשי ממשלה ברוטציה. (כל אחד שנתיים) הממשלה תורכב מסיעות יש עתיד, כחול לבן, ישראל ביתנו, ימינה, תקווה חדשה, מרצ ורע"ם. אם יצליחו להגיע להשבעת הממשלה בשורות מאוחדות, לפיד ויו"ר ימינה נפתלי בנט יסיימו פלונטר פוליטי ממושך וארבע מערכות בחירות, וכן כהונה בת 12 שנים של בנימין נתניהו בראשות הממשלה.

סיכום

שתפו במליאה את מסקנותיה של כל קבוצה:

  • מבין האירועים של שנת תשפ"א – מהם חמשת האירועים שבחרתם כאירועים שחשוב לשמר? התייחסו לחילוקי דעות ולשיקולים שהנחו אתכם בבחירה. הוסיפו גם את האירועים המקומיים ואם תרצו- גם את האירועים האישיים.
  • מה חשוב לזכור ולשמר ומדוע? מה חשוב ברמה האישית, ומה ברמה הכללית (מקומית, ארצית)?