"תפילת הציבור נשמעת תמיד … לכן צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור ולא יתפלל יחידי, כל זמן שיכול להתפלל בציבור"
התפילה מהווה את אחד המפגשים העמוקים של אדם עם אלוקיו ומהווה בסיס למחויבות ולחוויה דתית. מתוך כך, התפילה במדרשייה מהווה מוקד משמעותי, לה אנו מקצות זמן, חשיבה ומשאבים.
במדרשייה אנו ממשיכות את מסורת ישראל הרואה בתפילת הציבור ובקריאה בתורה בציבור את דרכה של קהילה יהודית להתכנס ולהתפלל. במדרשיית הרטמן אנו מתפללות כקהילה, כאשר חלק מהימים התפילה היא כיתתית ובימים שני וחמישי התפילה היא קהילתית, כלל בית ספרית וכוללת קריאת נשים הלכתית בתורה. אנו מודעות לכך שבאופן מסורתי, נשים לא היוו חלק מהתפילה הציבורית, כפי שנעדרו מהמרחב הציבורי בתחומים רבים אחרים. אנו מפרשות הדרה זו כתוצר של תפיסות תרבותיות ומבקשות לשנות את התמונה ולייצר מרחב בו נשים שותפות מלאות בתפילת הציבור היהודית, כפי שעוצבה על ידי חז"ל.
עוד משמשת תפילת הציבור כהזדמנות להתנסות בהובלה ומנהיגות נשית במרחב הציבורי הדתי, שכן התלמידות משמשות בה כשליחות ציבור, קוראות בתורה, גבאיות ועולות.
העמקה בזרמים הפמיניסטיים השונים והגותם מלמדת כי כל זרם פמיניסטי יציע ביטוי שונה לתפילת נשים ציבורית וקהילתית.
פתחנו, אפוא, בתהליך חינוכי משותף עם התלמידות, אשר בעקבותיו יצרנו דגמים אפשריים שונים של תפילות ציבור נשיות, המביאות לידי ביטוי קולות מגוונים. תהליכים מעין אלו מרחיבים ומעמיקים את דרכי ביטויו של הפמיניזם הדתי במדרשייה, ומהווים השראה לפמיניזם הדתי בכלל.
