דַּע שֶׁיֵּשׁ חַדְרֵי תּוֹרָה. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָהֶם כְּשֶׁמַּתְחִיל לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה הוּא נִכְנָס בְּהַחֲדָרִים וְנִכְנָס מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר. כִּי בְּכָל חֶדֶר וָחֶדֶר יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה פְּתָחִים לַחֲדָרִים אֲחֵרִים. וְכֵן מֵאוֹתָן הַחֲדָרִים לַחֲדָרִים אֲחֵרִים. וְהוּא נִכְנָס וּמְטַיֵּל בְּכֻלָּם וּמְלַקֵּט מִשָּׁם אוֹצָרוֹת וּסְגֻלּוֹת יְקָרוֹת וַחֲמוּדוֹת מְאד – אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ … כִּי יֵשׁ מִי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁנִּכְנָס לִפְנִים, וְלִפְנַי וְלִפְנִים, וַעֲדַיִן עוֹמֵד בַּחוּץ לְגַמְרֵי…
בית הספר חורת על דגלו הוראת מקורות ישראל באופן מעמיק, רלוונטי, קיומי ופתוח, ברוח מכון הרטמן. שעות רבות מוקדשות בבית הספר ללימודי היהדות בתחומי התנ"ך, התלמוד, ההגות היהודית וההלכה. הבנות צוברות ידע, נחשפות למקורות מגוונים ולדרכי לימוד שונות וכן למבחר מודלים של מורים ומורות.
על מנת להכשיר את התלמידות להרגיש בנות-בית בספרות היהודית, להתמצא ולהכיר לעומק את תרבותן, אין די בהוראה פרונטאלית ובהצבת מורים ידענים בפני התלמידות. השיטה היהודית המסורתית הייתה מאז ומעולם שיטת לימוד בית מדרשית, היוצרת קשר בלתי אמצעי בין הלומד והספר. החברותא יוצרת מפגש בין הלומדות לבין המקורות ובינן לבין עמיתותיהן. היא מחייבת אותנו להעמיק במילים העתיקות, ליצור מפגש עמדות, לחלוק מחלוקת שהיא לשם שמיים; ולבקש איזונים ראויים בין מסורת וחידוש ובין לימוד למעשה.
אנו בוחרות להתמיד בשיטה המסורתית ולהוסיף לה את הקולות הנשיים, הן מקרב התלמידות והן בקרב צוות ההוראה.
כל תלמידות בית הספר לומדות מגמה מורחבת במחשבת ישראל ובתלמוד ורובן מרחיבות גם את לימודי התנ"ך. בלימוד משולבים סיורים, ימי עיון, סמינרים ופרויקטים יצירתיים שונים – ליישום, סיכום והערכה.
רבות מתוכניות הלימוד ייחודיות לבית הספר ונכתבות על ידי צוות מורי ומורות בית המדרש, המהווה קבוצה לומדת, הבוחנת בהתמדה את תכני הלימודי, אופני ההוראה ותהליכי ההפנמה. שיח לימודי בין המורים והמורות לבין עצמם מעמיד מודל של לימוד כאורח חיים ומחלחל גם אל התלמידות ואל תפיסת עולמן.
תכני הלימוד הנבחרים עוסקים בשאלות ערכיות, מוסריות, תיאולוגיות וחברתיות מגוונות. באמצעות מסכת סנהדרין אנו עוסקות בערך חיי האדם; באמצעות מסכת בבא בתרא בנושאי צדק וצדקה; באמצעות מסכת ברכות בעמידת האדם מול אלוהיו. במחשבת ישראל מעסיקות אותנו שאלות על אמונה וטעמי המצוות; שאלות על תכלית ומטרת האדם בעולם; שאלות על זוגיות, משפחה והורות; ושאלות על מעמדה של ארץ ישראל והציונות. העיסוק בהלכה מביא אותנו לשאול על לוח השנה והזיכרון היהודי, לעסוק בהזדמנות לרוחניות הנוצרת בהלכות השבת, לחקור את מניעי הכשרות ולדון בזהות יהודית ובגיור.
באמצעות הלימוד אנו מקיימות מצוות לימוד תורה, משכללות את שפתנו התרבותית, פורצות דרך כנשים אל עולם השיח היהודי, ומוצאות אוצרות רבים של רעיונות, ערכים, אורחות חיים, א/נשי מופת והתמודדויות רוחניות רלוונטיות.
