ביום האישה הבינלאומי אנחנו מוצפות בתשומת לב – שוקולדים, פרחים, שירים, מחמאות. זה ממש נחמד, אבל בוא נדבר לרגע על הדברים החשובים באמת – על כוח, על השפעה, על פוליטיקה. על הדברים שמעצבים בפועל את איכות החיים שלנו.

בכנסת האחרונה כיהנו במצטבר 37 חברות כנסת. בזו שלפניה כיהנו 28 נשים. ובזו שלפניה 30. ואלה מספרי השיא, כשמביטים לאחור המספרים רק יורדים. למרות ההתקדמות היחסית, נשים הן עדיין מיעוט מובהק בבית המחוקקים שלנו. ועוד לא התייחסתי למספרים המזעריים כשמדברים על חלקן של נשים במשרות משמעותיות כמו ראשות ועדה, שרות או ראשות ממשלה.

אפשר לשאול למה זה בכלל חשוב? מה זה משנה נשים או גברים, העיקר שיעשו את העבודה כמו שצריך. הרי גם לגברים וגם לנשים אכפת מחינוך, מכלכלה, מבריאות, מביטחון.

אז זהו, שזה חשוב מאוד. ולא רק לנשים אלא לטוב המשותף של כולנו.

הכנסת היא המקום שבו נקבעים החוקים, נקבעת המדיניות ומחולקת עוגת התקציב. על-מנת שכל אלה ישקפו את אתגרי המציאות שלנו באופן מורכב ומלא, צריך שיהיה שם מגוון אמיתי שכולל נשים מרקעים שונים וממגזרים שונים. ניסיון החיים של נשים שונה משל גברים בשל המבנים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים, אבל הבעיות הייחודיות לנשים בכל התחומים הן לא "הבעיה שלהן" – אלה הבעיות החברתיות של כולנו.

אומרים שבישראל הבחירות תמיד מוכרעות על ענייני ביטחון. אז בואו נדבר רגע על בטחון – אתן מרגישות בטוחות? מה עם הבטחון התעסוקתי שלכן?  הבטחון שלכן במרחב הציבורי?  הבטחון האישי שלכן בבית? מה עם הבטחון של הילדות והילדים שלכן? כדי ששאלות הבטחון האלה יהיו לנגד עיני מקבלי ההחלטות אנחנו צריכות שיהיו שם גם מקבלות החלטות עם כוח משמעותי ויכולת השפעה.

בעוד שבועיים נלך כולנו שוב אל הקלפי. בחלק מן הרשימות אין מועמדות נשים כלל, באחרות יש מועמדות נשים רבות. יש אפילו אישה שעומדת בראש מפלגה. תצביעו למי שתצביעו רק תוודאו שיש שם מי שדואגות לכן.

את השוקולדים, השירים והפרחים תשמרו לנו ליום ההולדת.