תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

איפה אלוהים היה בשושן הבירה?

צום בלי זעקה לאלוהים, תחנונים לפני מלך בשר ודם, ואירועים שמתגלגלים לפי "פור": היעדרו של אלוהים ממגילת אסתר "זועק לשמיים". ייתכן שהמגילה קוראת לכל אחד מאיתנו להכריע האם יש אלוהים בחיים שלו
ד"ר אורית אבנרי היא מנהלת מיזם התנ"ך ועמיתת מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן. ד"ר אבנרי מרצה למקרא במרכז האקדמי שלם. קיבלה תואר ראשון ותואר שני מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת התיזה לתואר שני עשתה בהנחייתו של פרופ' יאיר זקוביץ. את הדוקטורט כתבה בחוג לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן בהנחייתו של פרופ' אד גרינשטיין. מחקריה נוגעים לניתוח ספרותי אינטרטקסטואלי, תוך שימוש בתיאוריות פמיניסטיות לחקר המקרא. בעבר חינכה בפלך ולימדה תנ"ך שנים

11

"אלוהים נוכח-נעדר במגילת אסתר, והמגילה עושה הכול כדי שנרגיש בזה," – כך אמרה ד"ר אבנרי בהרצאת הפתיחה של ערב הסיכום החגיגי של הפודקאסט "קיצור תולדות האלוהים".

"יש במגילה הקבלות לסיפוריהם של משה רבנו, יוסף, וכמובן שאול המלך, שמרדכי ואסתר הם צאציו, אבל מגילת אסתר מספרת סיפור העשוי מאלמנטים הפכיים לסיפורים הקדומים שהיו רוויים בקדושה ונוכחות אלוהית."

אבנרי מביאה דוגמאות רבות להוכיח את טענותיה: אסתר קוראת לצום, אבל לא לזעקה לאלוהים. גזירת השמד מתרחשת בחודש ניסן, אבל אין זכר לחג הפסח, וגם כשהגאולה מגיעה, אין איזכור של חלום שיבת ציון.

מדוע נמנעת המגילה מלתת נוכחות לאלוהים? אבנרי חושבת שמגילת אסתר מזמינה אותנו לחפש את אלוהים דווקא במקומות שבהם קשה למצוא אותו. אפשר לקרוא את סיפורם של אסתר ומרדכי – ואת סיפור החיים האישי של כל אחד מאיתנו – כרצף של צירופי מקרים, של הגרלות "פור", או של תוצאות של כשרונות וכשלונות אנושיים.

אבל אפשר גם להחליט אם איך ומתי מכניסים את אלוהים לסיפור. גם אם אלוהים כבר לא מציץ ומתערב כמו בימי האבות הקדמונים, האדם יכול, וגם מחויב, להכריע האם הוא רוצה להכניס את אלוהים לעולם שלו.

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics